כל כך מזדהה..אני לא סובלת להיות בתקופה הזאת של אחרי לידה רק בגלל חמתי,כבר פעם שנייה עושה לי את החרא הזה.. שתביני אני מניקה והיא נעלבת ועושה פרצופים כשאנחנו באים אליה שהילדה עליי (היא אוכלת!!!) ואומרת "למה את לא מביאה חלב שאוב עדי שאני אאכיל אותה??" כאלו אני עושה לה בכוונה,עושה מצפון לבעלי ובסוף הוא גם מתהפך עליי כי היא משחקת אותה קורבן ובוכה לו כמה אני לא מתחשבת! בא לי כבר שכל זה יעבור רק בגללה.

*גבולות* תתחילי להציב גבולות

אמאלה אמאלה אמאלה אני מזה מבינה אותךךךך!! לי יש גיסה כזאת בדיוק! חמתי יותר מתונה אבל הגיסה.. הצבתי לה גבולות מבחינתי שתיחנק וגם אם צריך לריב עם בעלי אני אעשה את זה לא מעניין אותי! שלא יהרסו לך את החוויה ! תגידי לה ״את את שלך כבר גידלת! תעזבי אותי לנפשי ותני לי מרחב!״

למה את איתה כל כך הרבה??? קצת לתפוס מרחק ולא לפחד להעמיד במקום