אני כמעט 5 חודשים אחרי לידה
הוא מאכזב אותי כל הזמן
הוא משתדל אבל פתאום קלטתי שאני תמיד מספר 2...תמיד העבודה תהיה מס' 1
תמיד זה היה ככה
כשהכרנו לפני יותר מעשור עבד אצל קרוב משפחה בחינם ונתן שם את נשמתו אחר כך שכיר בכל מיני מקומות גם כשהגיעו ילדים הייתי לבד במערכה כי הוא חייב לעבוד ...
אחרי הלידה ישר לעבודה חזרה
וגם היום כעצמאי ... צמיד יש תירוץ ...
ותמיד אני מכילה ומבינה
מקבלת את זה כי היא עושה את זה גם סה''כ בשבילנו...
אף פעם לא נשאר איתי בבית חולים .. תמיד השאיר אותי לב וגם את זה הבנתי .... כי קשה לו לישון במקומות אחרים
בלידה האחרונה התחננתי שיישאר איתי ...וכמובן עוד אכזבה
התינוק היה בפגיה האשפוז היה כזה עצוב בכיתי מלא והייתי לבד בלעדיו ובלי התינוק
וגם בפגיה חודש שלם לא בא לתמוך בישלא נדבר שלא נגע בתינוק
ועכשיו הוא טס לחול כמה ימים כולם תומכים בזה
גם אני משתדלת לא לעשות פרצופים כדי לא לבאס
אמרתי גם שאני מפרגנת
אבל רבאק איל אתה משאיר אותי עכשיו לבד ?
ציפיתי שיתחשב שיגיד לא...למרות שהוא לא נוכח גם ככה וחוזר רק בלילה
אין לי כבר כוח לאכזבות האלה
אני גם לא מושלמת אבל אני פשוט עייפה נפשית נמאס לי
מצד אחד נשואה מצד שני לגמרי לבד
רואה איך זוגות יוצאים לגן שעשועים
או שיש להם שגרה של ביחדו
ואני תמיד לבד !!!!!
משתמשת פורטי17 במאי 2025 בשעה 19:27
אחרי לידות תמיד יש משברים. עברתי גם משבר כזה אחרי הלידה השנייה שלי ובאמת שיצאתי מזה חזקה יותר, עצמאית יותר!