בנות שיש להן נקודות שחורות כאלה שמרחפות בעין ועבר להן? מבינות על מה אני מדברת??

ואו היה לי לילה, שבוע 22 פלוס 1 קמתי בבוקר לשירותים וראיתי במראה כולי מרוחה במשהו שנראה כמו שוקולד אבל לא זכרתי שאכלתי פתאום חשבתי אולי מכה שקיבלתי פתחתי את הפה והחנייכים שלי פשוט כאילו קיבלו מחזור הבנתי שבעצם דיממתי רוב הלילה וזה דם שהתייבש רצתי למיטה ראיתי כל הכרית דם לא הבנתי מה קורה שום דבר לא עזר רק מי מלח שהרגיע את הדימום , מאותו רגע פחדתי להירדם כי לא ידעתי איך אקום שוב רופאת שיניים שלי אומרת שאין הרבה מה לעשות בזמן הריון כי זה הורמונאלי ואצלי זה מוגבר. רק שטיפות מי מלח, לסטרין ללא אלכוהול, ופרדונטקס שלא באמת עוזר בגדול בבקרים כן מדממת מאוד אבל שיהיה תוך כדי שינה זה כבר חדש מה עושים? מישהי שהיה לה ועזר משהו ספציפי? מפחדת להיחנק מהדם בלילה

שילב מאכזבים ! עד שהוציאו סוף סוף ערכת לידה שווה פיתאום היא חסרה במלאי מעל חצי שנה לפחות שיוציאו ערכת לידה אחרת משהו במקום 🤬

עוד מישהי שקמה בשעות הזויות כאלה ולא מצליחה לחזור לישון?

רציתי לשתף ולהתייעץ. אני ובעלי עברנו לגור בעיר הולדתו, והמשפחה שלי רחוקה בצפון. תקופה מסוימת החלטנו יחד שלא נבקר אף אחד מהמשפחות ונקדיש את השבתות והזמן שלנו לעצמנו. רציתי להאמין שסיכום זה יישמר. לצערי, בפועל זה לא תמיד קורה. לפעמים הוא הולך למשפחתו, לפעמים עם תירוצים, ולפעמים אני לא יודעת בכלל אם הוא הלך או לא. זה גורם לי לתסכול ועצב, כי אני נשארת בבית ולא מבקרת את משפחתי, ואני מרגישה שהאיזון לא קיים ושאני מוותרת על המשפחה שלי, בעוד שהוא לעיתים לא עומד בהסכמה שלנו. במהות שלי אני מאוד בן אדם של משפחה. אצלנו כמשפחה אנחנו מאוד מלוכדים ושומרים על קשר – זו הייתה תכונה שהייתה חשובה לי תמיד, ואפילו בן זוגי העריץ זאת בהתחלה. לאט לאט זה דועך, ואני רואה שהמשפחה שלו פחות מלוכדת: יש מריבות, טלנובלות, אין הרמוניה, והדינמיקה המשפחתית שונה לגמרי מזו שהתרגלתי אליה. איך אפשר לדבר על זה איתו בצורה רגועה, כנה ועדינה, מבלי שזה ירגיש כמו תלונה או דרישה, ולהגיע למשהו שמכבד את הצרכים שלי ושלו?