היי, הבת שלי בת חודש. סובלת מגזים אבל ברמה נוראית. היא כל היום מנסה לישון ולא מצליחה..צורחת ומתפתלת. אחרי האוכל זה במיוחד השיא, מתכווצת במשך שעתיים, צורחת, נהיית אדומה. זה ברמה שהגדולה שלי ביקשה ארוחת בוקר ב-9 וקיבלה אותה רק ב-11 וחצי ואני מרגישה חרא. כי אני לא מצליחה להיות שם בשבילה והקטנה צורחת לאורך כל היום. אני מיואשת. היא ניזונה מתמ"ל בלבד (נוטרילון). חושבת לנסות לעבור לנוטרילון קומפורט אבל כתוב באתר שלהם שזה רק בפיקוח רפואי, זה נכון? הרופאה שלה לא תהיה עכשיו שבועיים, וחבל לי על הזמן. מישהי ניסתה לעבור לבד? כדאי? מה עושיםםם 😥 וכן ניסיתי הכל, כל תרופה אפשרית, כל תנוחה וכל מסאז' אפשרי, מנשא, נדנדה חשמלית, הכל.

מותר לתת לתינוקת בת 8 חודשים

בנות שבוע 9+2.. כבר לא ממש זוכרת מהריונות קודמים. כאבי בטן תחתונה ברמה של לחץ קצת לא שורף או דוקר.. זה סבבה?? זה ההתרחבות של הרחם??

מותר לשימוש בהריון?

היי תכף שבוע 29 מגרד לי הציצי ממששששש כל איזור הפטמות קרה למישהי? זה נורמאלי?😩

אשמח לשמוע את דעתכן… לפני כמה חודשים גיליתי שאני בהריון, וסיפרתי על זה לחברה הכי טובה שלי כשבוע אחרי שגיליתי. היא קיבלה שוק, ואני הייתי בהלם מהתגובה שלה. לקח לה הרבה זמן להגיב, לא הייתה שמחה או התרגשות, רק הלם. אחרי זמן מה, כשהיא קצת עיכלה את זה, היא בכתה, אבל זה לא הרגיש לי בכי של התרגשות, במיוחד כי היא לא שמחה בהתחלה. כשבועיים אחר כך גיליתי שזה היה הריון כימי. חודשיים לאחר מכן נכנסתי שוב להריון, והפעם חיכיתי עד אחרי האולטרסאונד הראשון כדי לספר לה. כשנפגשנו, שלפתי את תמונת האולטרסאונד בהפתעה, והדבר הראשון שהיא אמרה היה: “אוף, שוב פעם זה?”. היא אפילו לא קמה לחבק אותי מיד - פשוט הביטה בתמונה, שאלה כמה שאלות כלליות בטון יבש, ורק אחרי כמה דקות כאילו הבינה שזה מוזר וקמה לחבק אותי. היום אני כבר בשבוע 13, והיא שאלה אותי איך אני מרגישה רק פעם אחת וזה היה אחרי שהיא ביקשה ממני טובה במשהו. היא החברה הכי טובה שלי, ואני לא מצליחה להבין למה היא מתנהגת ככה. היא כרגע רווקה, ואני יודעת שהריון הוא חלום שלה כבר שנים, אבל עדיין… לפחות שתנסה להראות שמחה, גם אם זה לא בא לה טבעי. מה אתן חושבות? ברור לי שאני לא אוהבת את ההתנהגות הזו, אבל אולי כדאי לנסות להבין את המקום שלה? יכול להיות שזו קנאה או תסכול? זה באמת מבאס אותי מאוד.