רציתי להפסיק להניק אז למה עכשיו כשזה נגמר כל כך עצוב לי?

רציתי להפסיק להניק אז למה עכשיו כשזה נגמר כל כך עצוב לי?
💬5 תגובות❤️4 אהבה

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 במאי 2025 בשעה 19:36
גם אני הרגשתי ככה אחרי כמעט 3 שנים של הנקה…סופה של תקופה. הנקה זה מאוד משמעותי, רגשי, מלא הקרבה ואהבה. מאוד הגיוני שהפרידה קשה גם אם זה בא ממך. תני לעצמך זמן להתאבל זה ממש לגיטימי❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 במאי 2025 בשעה 19:38
כי זה באמת קשה... הרבה קוראים לתהליך פרידה מהנקה ולא גמילה... כי זה בעצם דבר מדהים שהיה כל כך טוב ועכשיו הגיע זמן להיפרד ולהמשיך הלאה... ופרידה היא לעולם לא משהו קל תמיד יש קושי זה הסוף של התחלה אחרת... לאט לאט יהיה קצת יותר קל אבל תמיד הגעגוע ישאר שם...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 במאי 2025 בשעה 19:42
וואו כלכך מבינה לליבך אמלה נכנסתי להריון שני הילדה שלי בגיל שנה וחצי סירבה לבד מצד אחד חיכיתי שיגיע הרגע הזה כי זה היה תלות מטורפת ופתאום שזה קרה אני ממש כאבתי את זה ואפילו אחרי כמה ימים ניסיתי להציע לה מיוזמתי חחחח זה אחד הקשים ממש זה דברים רוחניים לדעתי ממש נפשי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 במאי 2025 בשעה 19:46
כי זו תקופה מהממת עם מלא הורמונים וזה משהו שעברתם ביחד רק את והוא❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 במאי 2025 בשעה 19:53
הלידה הראשונה שלי היתה קיסרי והילדה נכנסה לפגיה, לא יצא לי חלב יומיים וניסיתי בכל זאת להניק הילדה סירבה ולא הייתי מצליחה לחבר אותה אלי, בכי מטורף נאלצתי להביא לה בקבוק, ובכל זאת המשכתי ושאבתי אבל לצערי אין לי הרבה.. שלושה חודשים ואני מנסה לשמור על החלב ולשאוב אבל ברגע שאין גירוי זה מפסיק, וכאב לי. הלידה השניה היתה טבעית, והנקתי את הילד שלושה חודשים ללא תמ"ל אבל כנראה שהוא לא שבע ולא עלה במשקל כמו שצריך אז המליצו לי לשלב תמל, ברגע שהוא לקח בקבוק לאט לאט לא רצה אותי ואני התעקשתי להמשיך להניק אבל לצערי זה הפסיק😢 גם כאב לי אבל הבנתי שזה מה שיכול הגוף שלי לתת ושאני ניסיתי ורציתי אבל לא בידיים שלי! מצד אחר זה משחרר אותי ומתחילה לצאת מהבית כי בזמן הנקה אני לא מסתדרת בחוץ

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי בנות סתם פורקת ומשתפת אתכן ברגשות שלי💕 עברתי לפני שבועיים הפלה ומאז אני כל הזמן עצבנית וכועסת על כולם ובעיקר על עצמי, אולי לא עשיתי מספיק לשמור על התינוק שלי? זלזלתי קצת בגוף שלי העמסתי על עצמי? אני ממש הכבדתי על עצמי וניסיתי לשדר לכל מי שסביבי שהכל טוב לומרות העייפות והחולשה המשכתי באותו הכוח..(לא רציתי שישימו לב שאני בהריון זה היה ממש בהתחלה) את ההפלה גיליתי תוך כדי שיחה עם אחי הקטן הייתי בסטרס נוראי באותו יום הייתי צריכה להגיש לו מלא מסמכים עד שעה מסויימת והוא בדיוק סיים משהו שהיה לו ממש חשוב ועבר בהצלחה ב״ה ואני והוא כל כך שמחנו.. תוך כדי שיחה הרגשתי רטיבות ממש כמו פיפי נכנסתי סתם לבדוק מזה וראיתי שחור הכל דם הייתי בטוחה אני בחלום רע וכל כך פחדתי להרוס לו שהמשכתי לדבר איתו כרגיל.. תוך כדי שאני ממש מחזיקה את עצמי לא לבכות לו בטירוף בטלפון😔 אני יודעת שהכל משמיים ודברים כאלה קורים כל הזמן ואני בטוחה שהכל לטובתי קיבלתי את זה באמת באהבה גדולה כמה שאפשר במצב.. נתתי לעצמי יום יומיים להיות בזה וקמתי אבל המחשבה על ההפלה רודפת אותי ממש אני כל הזמן מחשבת איך עבר השבוע ואיזה שבוע הייתי צריכה להיות.. וזה ממש מציק לי כי כאלו כבר קיבלתי את זה ואמרתי שהכל לטובה אז למה אני עדיין חושבת על זה וכועסת?? הייתה לי הפלה בעבר לפני ההריון של הגדולה שלי ולא הייתי ככה.. אבל כאן ממש מציקה לי המחשבה.. אני לא בוכה על זה כל היום או משהו אבל זה תמיד בראש שלי בעיקר שאני לבד כאלו אני אשמה שזה קרה.. המזל שלי שבעלי הכי הכי תומך בי בעולם בלעדיו בכלל היה קשה לי עם כל זה..הוא הכי מבין שיש תודה להשם על 💓 תודה גם שזכיתי שיש לי 2 בנות הכי הכי מתוקות טובות ויפות שיש בעולם❤️❤️❤️❤️ ותודה על המקום בנות אתן ממש מקסימות וכיף לי כאן לראות את כל הפוסטים שלכן עוזרות ותומכות אחת בשניה💕💕 מקווה בעזרת השם להיכנס להריון שוב בקרוב ולשתף אתכן.. 🙏🏻❤️ זהו פרקתי תודה על המקום הזה♥️🥹
💬17 תגובות👍1 לייקים