איזה שבוע התחלתם להכין את התיק לידה, לעשות כביסה, לסדר וכו..

איזה שבוע התחלתם להכין את התיק לידה, לעשות כביסה, לסדר וכו..
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 במרץ 2025 בשעה 21:05
תיק לידה הכנתי עכשיו אני בשבוע 37 עשיתי כביסה והתחלתי לסדר מלפני שבועיים בערך בשבוע 34
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 במרץ 2025 בשעה 21:09
חודש 8 הכנתי את הכל ונראלי שככה עדיף שלא יגרר ובסוף לא יהיה לך הכל מסודר בזמן לידה קלה בידיים מלאות ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 במרץ 2025 בשעה 21:37
תיק לידה הכנתי בשבוע 35 והכל היה מסודר ונקי לקראת שבוע 30 וטוב שעשיתי כך עכשיו אני בשבוע37 ואין לי כוח לעשות כלום
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 במרץ 2025 בשעה 22:15
תיק לידה הכנתי בשבוע 34 התחלתי לסדר ולעשות כביסה בחודש השביעי וטוב שעשיתי הכל יחסית מוקדם כי כבר משבוע 32 התאשפזתי ועשו לי זירוז לידה בשבוע 37 לידה קלה 🙏🏼🌸

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי לכן יקרות מתוסכלת ממש עזרה בבקשה 🙏 התינוקת הקטנה שלי בת כמעט שבועיים ניסנו כל בקבוק אפשרי ולא מבינה למה היא לא אוכלת לי יותר מ-60 כבר לא מבינה מה אני עושה לא בסדר היא אוכלת בערך כל שעתיים 60/50 היא עם בקבוק של אוונט שלב 2 ולפעמיים מרגיש שהיא מתאמצת/מתעייפת מלאכול ונרדמת לפני שסיימה לפני כמה ימים בכיתי כבר מתסכול של מה אני עושה לא בסדר אני שומעת מבנות שהתינוקות שלהם אוכלים כל 3 שעות כמו שעון וכמויות בסדר ועובר לי בראש מה אני עושה לא בסדר.. גם עם הגדולה שלי זה היה ככה היא הייתה אוכלת פחות מ-3 שעות מה שיוצא מצב בעצם שבקושי אפשר לעשות משהו בין לבין כי השעתיים האלה עוברות ממש מהר ובין לבין צריך לחכות שהגרפס יצא ולראות שלא פולטת ושהיא נינוחה והופ עברו השעתיים אז עם איזה בקבוקים אתן השתמשתן בגילאים קטנים כאלה ואם איזה מס׳ פטמה? ניסנו אוונט מאמ לייף רק הייגן נשאר והאמת לא מאמינה שזה ישנה משהו תודה לעונות ולקוראות .
💬9 תגובות
לראשונה מזה שנים - אתמול בלילה נתקפתי התקף חרדה. אני בהריון שני ופשוט פוחדת מהעתיד לבוא. פוחדת מ״לחזור אחורה״ אחרי שכבר יצאתי מהחול הטובעני הזה של הורות ראשונית והתחלתי לחיות. התחלתי לחשוב על הלידה, על הקרעים והתפרים שהיו לי בפעם הקודמת, על אולי כדאי לקחת דולה, האם צריך שוב קורס הכנה ללידה, על כל מה שאני צריכה לקנות ועוד לא קניתי, על הבית שלא הכנתי, על הילדה הגדולה שאני אוהבת וחייה ישתנו, על הנפש השברירית שהיתה לי אחרי הלידה הראשונה וכמה זמן לקח לי למצוא את עצמי שוב אחרי התהום העמוקה הזו שנפלתי אליה בזמנו. על כמה כאב ובכי ליוו אותי אז, כמה ההנקה היתה לי חשובה מצד אחד אבל משעבדת מהצד השני, כמה היה לי קשה להיות האמא שרציתי להיות ועדיין התעקשתי למלא את כל התפקידים שחשבתי שהם חובה (כמו הנקה מלאה, לגדל את הילדה בבית עד גיל שנתיים, אפס הפרדה מגיל לידה ועד שנה וחצי בערך) כמה רגשות אשם על כל דבר. כמה. פחדים על איך יהיה הפעם, איזה ילד יעלה בגורלי, איך הוא ישפיע על הדינמיקה המשפחתית שלנו, למה לשנות מה שכבר קיים וטוב? בקיצור הלב שלי פעם על מאתיים ולא הצלחתי להרדם עד 3 לפנות בוקר. הערתי את בעלי ואמרתי לו שאני בהתקף חרדה והוא חיבק והרגיע אותי ועדיין אני לא מרגישה שאני מוכנה לזה. לא יודעת איך להתכונן, איך להרגיע את הלב והנפש שלי, איך למצוא את האיזון.
💬5 תגובות