חייבת לפרוק , לפני שנתיים הצבתי לעצמי מטרה גבול באוכל ובהיתי ממושמעת לעצמי למרות הקושי. אני היום עם 100 אחוז מוטיבציה לרדת קצת במשקל אבל הנקודה שאני לא מצליחה להקשיב לעצמי זה מפחידדדד אני אומרת לעצמי היום אין פחמימות ובערב שוברת הכל ואני אומרת לעצמי תוך כדי שמחר בבוקר אני אכעס על שלא הקשבת לעצמך ושתעלי על המשקל פחות מרוצה וכל היום הצלחת אז מה?? תיכשלי שניה לפני שאת עולה לישון???? ותמיד נכנעת ליצר הרגעי ואוכלת משהו קטן ואז אני מתחילה לכעוס ואוכלת את כל העולם ועולה לישון עם מליון רגשות שליליים והאשמות עצמיות יום למחרת אני אומרת היום כן תוכיחי לעצמך נו כמו לפני שנתיים , ממש מאבק יום יומי אפשר לומר שאני כמה וישר חושבת על זה זה חשוב לי דייייייייי אני מתוסכלת אם יש למישהי הצעה טובה איך לא לותר ולהקשיב לעצמי גם ברגעים הקשים אודה לה מאוד

מיגרנות בהריון. מה עושים כדי להקל ?

סימני מתיחה מההריוו עוברים? או שאלו צלקות? בהריון הראשון לא היה לי ומהשני כן

מישהי לקחה ועשה לי עצירות?

האפ אני מבייצת?

היי האם יש הבדל בין שלב 1 לשלב 2 בנוטרילון? העברתי את הילדה שלי ביום ראשון לשלב 2, ומרגישה שהיא אוכלת אותו אבל לא בהכי סבבה. היא אוכלת ביום 150 תמ״ל, ובלילה שיש מרווח של שעות שינה מכינה לה 180, לאט לאט מעלה לה את המינון. (אוכלת ביום קצת כמה כפיות פירות, ואחהצ מרק כמה כפיות) מה מציעות?