היי יקירות, יש לי שני בנים בבית ולפני שמונה חודשים עברתי לידה שקטה בשבוע 34…

מניקה תינוק בן כמעט חודשיים , בהתחלה עם כל הקושי עבד יפה והתינוק עלה במשקל אבל אף פעם לא רגוע , בגיל חודש בערך גיליתי שיש לו פטריה בפה ושבגלל זה לא רגוע , מעבר לזה גם ההנקה התחילה להיות פחות יעילה ואז התחיל לגרד לי בחזה בשתי הפטמות ממש והסתבר לי שגם לי יש פטריה אממה הטיפול שעשינו לא היה חופף בימים ככה שלא עזר וכשהילד היה תחת טיפול ראיתי משמעותית שרגוע יותר ויונק יותר טוב , גם אני התחלתי טיפול אבל לא בחפיפה עם הילד וזו הייתה הבעיה כי הפטריה לא עברה לשנינו .. היו שלושה ימים שהיה לי כל כך כאבים וגירוד שלא הצלחתי להניק או לשאוב כאב חד כזה ונתתי לקטנציק תמל במקום , כמויות החלב ירדו לי משמעותית !!! ואז כשחשבתי שעברה הפטריה לשנינו התחלתי שוב להניק אותו לפני התמל כדי שוב לחזור להנקה ועכשיו שוב חזרה הפטריה והילד מרגיש לי שמסכן הוא עובר קושי בבליעה ביניקה ולא רגוע כל היום בגללי מצד אחד קשה לי כל ההנקה באופן כללי מצד שני זה נותן לי סיפוק בלתי מוסבר ואם אני מחליטה שדיי מספיק זה עושה לי רגשות אשם נוראיים כי כאילו איך אנשים הסתדרו פעם ולמה שהוא לא יקבל את ההכי הכי טוב ומשהו נוסף כל כך רציתי את זה מאוד אז עכשיו לוותר בגלל פטריה ? מצד שני אני עייפה , טרודה רוב היום מנושא האוכל שלו , זה באמת שווה את זה ? אמרו לי בטיפת חלב בגלל שזה הולך וחוזר להפסיק שבוע אחד להניק , ומצד שני לשאוב חלב בינתיים כל שלוש שעות כדי לשמור על ייצור ובמקביל לטפל בפטריה ואם אחר כך הילד לא ירצה הנקה ? מה עשיתי בזה קשה לי הסיפור הזה ולזרוק חלב שלי בילד הראשון לא היו לי הרגשות האלו ושאבתי לו חלב עד שחזרתי לעבודה והוא התחיל לאכול אוכל , לא רצה לינוק , עכשיו אני מרגישה שזה בלתי אפשרי כבר להרגיש כל היום מוטרדת ממחשבות כל היום אשמח לעצות ..