מניקה תינוק בן כמעט חודשיים , בהתחלה עם כל הקושי עבד יפה והתינוק עלה במשקל אבל אף פעם לא רגוע , בגיל חודש בערך גיליתי שיש לו פטריה בפה ושבגלל זה לא רגוע , מעבר לזה גם ההנקה התחילה להיות פחות יעילה ואז התחיל לגרד לי בחזה בשתי הפטמות ממש והסתבר לי שגם לי יש פטריה אממה הטיפול שעשינו לא היה חופף בימים ככה שלא עזר וכשהילד היה תחת טיפול ראיתי משמעותית שרגוע יותר ויונק יותר טוב , גם אני התחלתי טיפול אבל לא בחפיפה עם הילד וזו הייתה הבעיה כי הפטריה לא עברה לשנינו .. היו שלושה ימים שהיה לי כל כך כאבים וגירוד שלא הצלחתי להניק או לשאוב כאב חד כזה ונתתי לקטנציק תמל במקום , כמויות החלב ירדו לי משמעותית !!! ואז כשחשבתי שעברה הפטריה לשנינו התחלתי שוב להניק אותו לפני התמל כדי שוב לחזור להנקה ועכשיו שוב חזרה הפטריה והילד מרגיש לי שמסכן הוא עובר קושי בבליעה ביניקה ולא רגוע כל היום בגללי מצד אחד קשה לי כל ההנקה באופן כללי מצד שני זה נותן לי סיפוק בלתי מוסבר ואם אני מחליטה שדיי מספיק זה עושה לי רגשות אשם נוראיים כי כאילו איך אנשים הסתדרו פעם ולמה שהוא לא יקבל את ההכי הכי טוב ומשהו נוסף כל כך רציתי את זה מאוד אז עכשיו לוותר בגלל פטריה ? מצד שני אני עייפה , טרודה רוב היום מנושא האוכל שלו , זה באמת שווה את זה ? אמרו לי בטיפת חלב בגלל שזה הולך וחוזר להפסיק שבוע אחד להניק , ומצד שני לשאוב חלב בינתיים כל שלוש שעות כדי לשמור על ייצור ובמקביל לטפל בפטריה ואם אחר כך הילד לא ירצה הנקה ? מה עשיתי בזה קשה לי הסיפור הזה ולזרוק חלב שלי בילד הראשון לא היו לי הרגשות האלו ושאבתי לו חלב עד שחזרתי לעבודה והוא התחיל לאכול אוכל , לא רצה לינוק , עכשיו אני מרגישה שזה בלתי אפשרי כבר להרגיש כל היום מוטרדת ממחשבות כל היום אשמח לעצות ..
מניקות באהבהמניקות באהבה
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני מרגישה שאני קורסת בתוך עצמי אני לא אני מאתמול אתמול בעלי נכנס לניתוח ברגל בזמן הניתוח השאיר אצלי את הטלפון שלו אנחנו נשואים יותר מ 5 שנים זוגיות מושלמתת באמתתתת הכל פתוח הכל רגיל מדברים על הכל הוא החבר הכי טוב שלי לפני 4 חודשים ילדתי ומאז אני הרגשתי שהזויגיות שלי נהיית פחות טובה לא יודעת למה ניסיתי לדבר איתו להגיד לו מה אני מרגישה אבל הוא אמר לי הכל טוב את מדמיינת בקיצור אז לפני שהוא נכנס לניתוח סתם דיפדפתי לו בטלפון משיעמום ואז נכנסתי לפייסבוק וראיתי שחור בעיניים עשרות צאטים לנשים גרושות של היי למזלי אפחת לא ענתה באותו רגע החלפתי צבעים הרגשתי שאני לא נושמת לא ראיתי את זה בא הוא קלט ישר לקח את הפון ומחק את כל הצאטים ושאל אותי הכל טוב? אמרתי לו כן הכל מצוין והוא נכנס לניתוח כל הניתוח לא היה אכפת לי ממנו בכלל בכיתי את חיי כמו תינוקת אמרתי אין מצב אני מדמיינת אני בחלום אולי זה לא היה הוא אבל עצם זה שהוא מחק עורר בי חשד הוא יצא מהניתוח הוא לא עניין אותי אפילו הוא הרגיש את זה וידע ניסה לדבר איתי הייתי קרה אליו באמת שלא האמנתי עליו ואז דיברתי איתו על זה והוא התחיל להגיד זה היה לפני שנה וכו ואני יודעת שזה היה לפניי שבועיים עכשיו אין לי בעיה מבינה קרה טעות וזה סבבה אבל למה לשקר למה לא באת ושיתפת אותי תקשיבי עשיתי טעות היה לי רגע משבר למה להגיד לי שהכל טוב והכל בעצם לא עד היום הכל היה על השולחן הכל דוגרי לא לא נפגעתי מזה ששלח נפגעתי מזה שהסתיר שהחביא מבחינתי זה בגידה לכל דבר גם אם הן לא ענו וגם אם לא היה מגע וכלום זה בגידה באימון אני מאז לא אותו אמא אין לי עצבים לבת שלי הייתי לפני זה האמא המושלמת כל פעם שבכתה ברגעתי וגם אם לא הצלחתי נשארתי שפויה עכשיו אני צועקת עליה בוכה כל היום כואב לי על מה שהיא עוברת זה לא מגיע לה היא אהבת חייץאבל קשה לי אני לא מצליחה באמת אני פגועה ככ אין לי את מי לשתף ואני לא מסוגלת לסמוך עליו אני לא יודעת מה לעשות אם ישלכן טיפים טשמח כי לא באלי להרוס את הנישואין שלנו אני אוהבת אותו הוא אההת חיי וכל עוד הוא לא הלך והיה עם מישהי זה לא צרגיש לי מוצדק להתגרש אבל מצד שני אני קורסת אני לא מצליחה לתפקד ואי אפשר להמשיך ככה תחיים בקיצור למי שיש טיפים אשמח לשמוע 🫶
זוגיותזוגיות
💬16 תגובות👍1 לייקים