ההתחלה תמיד פסיכית מרוב קושי את לא אוכלת לא ישנה לא מתקלחת לא נושמת כל שניה רק בכי וידיים,מרגיש כמו סרט אימה שלא נגמר במיוחד כשמגיעים ללילה,אבל באמת שעם הזמן נהיה הרבה הרבה יותר קל,כמובן עדיין יהיו תקופות מעצבנות של חוסר שעות שינה,יותר ידיים וכאלה אבל זה באמת עובר ונהיה קל יותר.גם את לומדת להכיר יותר ויותר את התינוקת אז בכלל קל הרבה יותר כי תדעי לזהות מתי היא בוכה כשרעבה מתי בוכה כי סתם משעמם מתי סתם בוכה כי בא לה ידיים.תנסי להתאזר בסבלנות ולהבין שזאת רק תקופה ותהני ממנה כמה שאת יכולה כי הם כבר בחיים לא יחזרו לשלב הזה ולפעמים אנחנו שוכחים להעריך גם את הרגעים האלה,כשהם גדלים יותר ויותר כמובן האהבה אפילו מתעצמת וגדלה וחוויות חדשות והכל,אבל זה שונה מההתחלה.תנצלי כל רגע תהני תנשמי ותזכרי שהכל זמני וזכית בדבר הכי מדהים ביקום שנקרא להיות אמא🫶🏼🙏🏻🪬