כולן מדברות על איך בלידה הלב שלהן התרחב לאהבה שהן לא הכירו ורק לי זה לא קרה?…

כולן מדברות על איך בלידה הלב שלהן התרחב לאהבה שהן לא הכירו ורק לי זה לא קרה? אני אוהבת את הילד שלי ברמות שאי אפשר לתאר ויעשה הכל עבורו אבל ההתחלה כל כך קשה, הלילות, החיבור לילד… הוא רוצה את אבא שלו ורגוע אצל אבא שלו רוב הזמן, לי יותר קשה גם בחיבור וגם בדברים הבסיסיים כמו להחליף לו טיטול או לעשות בקבוק אני אחרי קיסרי ומאותו רגע שהראו לי את הילד שלי אני יותר חווה פחד וקושי מה הבעיה איתי באמת, הכינו אותי לאהבה שלא הכרתי מימיי…
💬9 תגובות👍1 לייקים

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 05:28
הכל בסדר, זה קורה להרבה נשים אבל זה עובר ושוכחים את התקופה הזאת .. גם לי עם הבכורה שלי היה לי קשה! בעלי היה ממש מאוהב ואני אהבתי אבל גם היה לי קשה נפשית ופיזית, הייתי בוכה מלא ונותנת לו להיות איתה והולכת לחדר. לידה ראשונה זאת כאפה, זה עובר מבטיחה לך. בילד השני כבר התאהבתי ממבט ראשון❤️ תהיי חזקה🫶🏼
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 05:30
מלא אנשים לא מתחברות יש כאלה שכן אבל גם יש כאלה שסתם אומרות כי זה מה שמצופה מהן להגיד אני ממש לא התחברתי מהרגע הראשון, כן חשבתי שהוא חמוד וזה אבל אהבה, אושר עילאי לא הרגשתי.. לקח לי זמן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 05:31
הרגשתי שממש שיקרו לי ולכן אני ממש לא אוהבת שאומרים את זה,. אושר שלא הכרת, אהבה שלא הכרת בלה בלה בלה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 05:44
קודם כל זה קורה למלא נשים! אין חוקים בדברים האלה לך אני אומרת מניסיון, הוא לא יותר רגוע אצל האבא כי זה אבא שלו מיוחד ואת לא- פשוט כנראה האבא רגוע יותר והילד מתנהג כמו שמשדרים לו. חוץ מזה, שאנחנו מרוכזות גם בלטפל בגור הקטן הזה וגם בלטפל בעצמנו ולהחלים בעצמנו. אני הרגשתי את האהבה הזאת ועדיין היו לילות בהתחלה שהייתי בוכה בלי סוף- גם בגלל הורמונים, גם בגלל כאבים שלי וגם בגלל תסכול. לאט לאט ולזכור- זאת רק תקופה וזה חולף. עוד לא תספיקי למצמץ והילד יגדל ותרגישי יותר ויותר טוב!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 08:21
כשיש לידה קשה זה יכול להשפיע על האישה ועל החיבור לילד שלה אחרי הלידה. הכל בסדר והקשר ייבנה ויתחזק עם הזמן באופן טבעי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 09:11
אני גם לא התחברתי אליה בהתחלה.. ואבא שלה היה מאוהב בה קשות והרגשתי רע עם עצמי, הייתי מפחדת פחד מוות מהרגע שהיא מתעוררת, שלא לדבר על להישאר איתה לבד יכולה להגיד לך שעכשיו היא בת שנה וארבע ואני שרופה מאוהבת משוגעת זה מתפתח עם הזמן אל תקשי עם עצמך מידי.. זה מובן לגמרי.. זה יצור שאת לא מכירה שבא והופך לך את החיים לקשים חחח אל תרגישי רע 🩷 זה מגיע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 19:21
בוול גם אני הרגשתי ככה אחרי הלידה הראשונה גם לא הצלחתי לטפל בו כי קיבלתי עירוי דם והיה לי אסור לקום מהמיטה וברגע שהרגשתי יותר טוב והתחלתי לטפל בו קצת נכנסה אהבה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בינואר 2025 בשעה 20:29
אני 4 חודשים אחרי קיסרי חיכיתי לבת הזאת 4.5 שנים הייתי בטוחה שברגע שהיא תיהיה עלי אני לא ארצה לעזוב אותה בחיים אבל מה שבתכלס היה קצת שונה בבית החולים השתדלתי שתיהנה איתי אבל זה רק כי בעלי היה איתי על האישפוז והיה איתה אח״כ כשהגענו הביתה הוא היה קם בלילות ואני אהבתי אותה אבל לא יכולתי לשמוע אותה בוכה זה שיגע אותי הייתי בטוחה שאני האמא הכי רעה בעולם😥הלכתי לטיפול והיא הסבירה לי שאני אוהבת את הבת שלי רק אני לא מצליחה להוציא את זה לקח לי חודשיים אבל היה שווה אני שרופה ברמות קשות על הבת שלי לא מצליחה לצאת לעבודה כל יום קמה בלילה כל הזמן ובאמת מרגישה את האהבה המטורפת שכולם מדברים עליה אז כן זה נורמלי סליחה שיצא כזה ארוך זה פעם ראשונה שפתחתי את זה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות