הבן שלי היה ככה , יש לו חדר וכל מה שרוצה בחדר אבל עדיין היה באה ומשחק רק בסלון וכל הזמן שנשחק איתו . אז התחלתי לשאול אותו איזה משחקים הוא רוצה , אם רוצה לצייר וכו והייתי מניחה לו בחדר והייתי אומרת עוד מעט אני באה , אבל בעצם לא חחחח וככה לאט לאט התחיל לשחק לבד בחדר . כמובן שמידי פעם היתי יושבת איתו אבל לא להרבה זמן. אבל תהני מיזה כי יבוא יום שהם יסגרו את החדר ולא יתייחסו אליך . אז אני זורמת

גם הבת שלי ככה יש לה הכול מהכול בחדר ואם לא משחקים איתה לא משחקת לבד לעתים רחוקות מציירת לבד עם צבעי גואש שממש אוהבת, כשאין ברירה היא עם הטאבלט משחקת בו

בנות אתן לא מבינות באמת שכל היוםםםם היא חייבת שאני אשחק איתה ואם לא אז בעלי אני כבר שחוקה חייבת קצת שקט להיות עם עצמי זה ממש קשההההה ויש לי עוד תינוקת בבית אז בכלל אני מג׳נגלת ביניהן

היא כנראה ממש מתגעגעת אליך כשהיא בגן.. תנסי ישר אחרי הגן לקחת אותה לגן שעשועים ולתת לה ממש תשומת לב בלי פלאפון וכו.. ממש תשחקי איתה ותעייפי אותה שעה, כשחוזרים הביתה לאכול/מקלחת ואז לתת לה זמן חופשי ותגידי לה אמא כאן מסתכלת עליך, תהיי בנוכחות איתה באוצו חדר או תוציאי את המשחק לסלון. אחר כך (נגיד יום אחרי) תגידי לה שאת הולכת לשירותים ותכף תחזרי, או שאת הולכת לשטוף כלים ותכף תחזרי ושאם היא צריכה משהו שתקרא לך.. לאט לאט היא תלמד לשחק לבד, את לא אמורה להיות צוות הווי ובידור אבל מצד שני נשמע שהיא ממש מחפשת את הקרבה שלך.. הרבה חיבוקים ונשיקות ולגרום לה להבין שגם כשהיא לא רואה אוצך בעין את עדיין זמינה עבורה