שם לבת מה יותר יפה
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

נשבר לי הז. אנחנו כבר שבוע גמילה מטיטולים, אני בשבוע מתקדם ברוך ה', לא רואה שום התקדמות עם הגמילה. הוא לא אומר שיש לו פיפי אלא רק אחרי שעשה ברצפה, פעם אחת לא צעקנו או התעצבנו על הפספוסים ומעודדים כל פעם כשלוקחים לאסלה או לעץ לעשות והוא עושה יפה אבל זה רק אחרי יוזמה מאיתנו של "בוא נעשה פיפי ומה שייצא ייצא", לא מיוזמה שלו. הוא כבר בן שנתיים ו8 ברוך ה' ונשבר לי הגב מלהחליף תחתונים, מכנסיים, חולצה וכל השיט הזה. אני כבר עצבנית, גמורה מעייפות, גמורה מהגב, גמורה מהגמילה המחורבנת הזאת, הגננת אמרה שנתחיל הפסח והתחלנו והכל בנחת רוח והכל טוב אבל בפנים אני כאילו "טוב מההההה????? אין התקדמות בכלל תבין כבר את הפואנטה ראבק !!!". אני מתוסכלת כבר, הוא מבחינתו לא יעצור שום משחק אלא יעשה פיפי ורק אחרי יגיד לנו, ברור לי שזה תהליך ולוקח זמן למידה וכל זה אבל אני כבר מרגישה שזה מרחיק אותי ממנו אני מסתכלת עליו ואומרת למה הוא לא כמו שאר הילדים שכבר גמולים בגן שלו? זו מחשבה נוראית אבל אני פשוט בוכה מעצבים כבר.
💬4 תגובות
לפני שהתחתנו אמרו לי על בעלי שהוא עושה הכל חוץ מלהניק , ובאמת הוא בעל מדהים . לפני חודש וקצת ילדתי את האוצר שלנו בלידה לא פשוטה . 12 שעות עם אפידורל איבדתי מלא מלא דם , הברזל צנח ל7.4 ועשו לי ניקוי רחם כי נשארו שאריות שילייה בפנים ,ובפועל זה כאב יותר מהלידה, תפרים… בעלי וגיסתי היו נוכחים כל הלידה . הבנתי בדיעבד שבעלי לקח את זה קשה מאוד , היתי ממש בסכנה . והנה ברוך ה אני על הרגליים עם האוצר של החיים שלי 🥹 יחד עם זאת , היתה לי שיחה עם בעלי אתמול שהוא מרגיש מדוכדך קצת , שמרגיש שהוא צריך להתחלק איתי ועם עוד מישהו . שהכל היה מהר מידי ( אנחנו הכרנו לפני שנה וחצי פלוס מינוס ובשנה + התחתנו , עברנו לגור יחד , הבאנו בייבי ועוד.. ). הוא עצבני יותר בזמן האחרון , עייף , מתוח . ניסיתי להכיל ולהקשיב כמה שניתן ולנרמל את התחושה שלו.. מצד שני - אני מפחדת . מפחדת שיש כאן איזה דיכאון לאחר לידה שבעלי חווה ומנסה לעודד אותו ללכת לשיחות עם אנשי מקצוע. השאלה אם זה עובר לבד בגלל שהלידה טריה ? הוא באמת אוהב אות הבייבי וקם בלילה לעזור , פשוט חוששת
💬25 תגובות