מישהי יודעת אם הקניונים במרכז פתוחים רגיל? דחוףףףף

אני כל הזמן מרגישה שלא יכול להיות שאמא שלי לא אוהבת אותי ושכולם כל הזמן אומרים כמה אמא זה חשוב וחייבים לכבד את אמא והיום כשאני אמא בעצמי ברוך ה' אני מבינה כמה הקרבה והכלה צריך. אבל אני מצטערת. אמא שלי הייתה אמא רק עד שסיימתי תיכון. מאז היא הפסיקה להיות אמא. בגלל שאני לא בשליטתה יותר ויש לי מוח משלי, כבר לא אכפת לה ממני. לא באמת. אולי אכפת לה טיפה כי אני בן אדם אבל אין לה את הרגש האמהי הזה שהיה לה כשהיא טיפלה בי בתור ילדה. היא לא שמה אותי בראש סדר העדיפויות, היא לא מתחשבת בי או מכבדת אותי כאדם. למרות שניסיתי כמה שפחות להיות לה לעול בבגרותי. יצאתי מהבית, עבדתי , שילמתי על עצמי , התחתנתי. הכל. כל פעם שמה את כל העולם לפניי ועכשיו גם עם הנכד שלה, הבן שלי. הנכד היחיד שלה. היא לא שמה אותו בראש סדר העדיפויות. היא לא מתחשבת בצרכים שלו. היא עושה מה שנוח לה. לא ראיתי כזו אגואיסטיות. אכפת לה מעצמה ברמות קיצוניות. אני ממש מרגישה שהיא אדם רעיל. היא אף פעם לא שם בשבילי רגשית. אבל לבלבל לי את המוח בטלפון כל יום על החיים שלה ןהרגשות שלה ועל כמה קשה לה, זה יש לה זמן וכוח. ואני מרגישה כל כך אשמה לומר את זה, כי גדלתי על כיבוד אב ואם ואני לא רוצה לחטוא בזה. היא גם אדם שלא מקבל ביקורת או אשמה. היא תמיד תנסה לסובב את זה על הבן אדם השני ולהביא אלף תירוצים למה היא לא טועה. מה זה??? עוד מישהי מתמודדת עם דבר כזה? אני הוזה? מגזימה? שורה תחתונה, אני תמיד אכבד אותה כאמא שלי וכאדם שהוליד וגידל אותי אבל אני לא סומכת עליה ואני מרגישה יתומה רגשית. וההתנהגות שלה פשוט מרחיקה אותי עד שאני נעשית קהה כלפיה וצבועה. עצוב פשוט.

שכבנו במיטה וראינו סידרה, הוא קם מהמיטה להכין לו לאכול. שהוא קם אמרתי לו "אין לך את הרצון לנשק ולחבק אותי?" (זה בא רק ממני) הוא התעלם ממני, ניגש לכלב, חיבק ונישק אותו ואז הסתובב והלך למטבח. הלב שלי התכווץ... אני אמורה להיות חצי מנשמתו.. איך לא כואב לו שלי כואב? אם זה היה ההיפך הייתי ישר עוטפת אותו ומחבקת אותו העיקר שלא ירגיש שום כאב או עצבות... ובאמת שאני אישה טובה.. כל יום קמה מוקדם להכין לו תיק של אוכל לעבודה, חושבת עליו, קונה לו מתנות, משאירה לו מכתבי אהבה בכל מקום, האוטו שלו במוסך אז משאירה לו את שלי ונוסעת לעבודה באוטובוסים, וגם שמתווכחים ואני צודקת באה ומתנצלת העיקר שיהיה שלום בית. שולחת לו במהלך כל היום הודעות אהבה (הוא גם מחזיר לי חזרה) אבל כל כך קשה לך להראות לי קצת תשומת לב וחיבה? הכל אני עושה בשבילו ולמענו, אז שהוא רואה אותי עם דמעות בעינים שואלת אותו אם לא חסר לו לחבק ולנשק אותי הוא פשוט מתעלם. וגם שפתחתי את זה איתו אמר שנמאס לו כבר מהדרמות שלי. עכשיו הוא הלך להתפלל, ואני חושבת לעצמי איך אתה מסוגל להתפלל רגיל שאתה יודע שאישתך פגועה ממך? הרי התורה בעצמה מזהירה שלא לתת לאישה להזיל דמעה ולא לפגוע בה. אז איפה אתה מיישם בדיוק את התורה שאתה חי על פיה??

שבוע 40+4 אין שום סימן מבשר לידה🫣 מחכה כבר ללדתתתת בע״ה.

שבוע 16 קוצר נשימה מטורף וסחרחורת ראיתי שחור מקום משום מקום שכבתי על הספה כבר איזה שעה וזה לא נרגע