איך מבדילים בין צירים מדומים לצירים אמיתיים?

בנות אני מרגישה צורך לפרוק וירגיע לדעת אם יש עוד שמרגישות כמוני. אני אמא בפעם הראשונה לבייבי בן חודש וחצי, מגיל שבועיים הגזים אצלו זה השגרה בלתי נסבל וכואב לראות אותו סובל ומה לא ניסינו הכל כולל הכלללל אפילו לקחנו לרופא כי חשבנו שאולי פספסנו משהו אבל לא ״זה רק גזים״ ככה כולם אומרים . החלפנו תמל לפני שבוע ועכשיו גם סובל מיציאות קשות פשוט צורח! אני מרגישה שאני ״לא נהנית״ ממנו, הילד רוב היום סובל, רואה אותו מתפתל ונקרע לי הלב, אם יש איזה חיוך קטן של דקה אני נרגעת ואז שוב חוזר הבכי... לטייל איתו או לצאת מהבית לסיבוב זה פרויקט כי ישר יש מחשבה ״אבל הוא יבכה״ ״אבל הוא יצרח״ ״הוא לא יהיה רגוע״ אז מוותרת ונשארת בבית איתו, לא מפסיקה לחבק לנשק לנסות להרגיע.. כולם אומרים לי תצאי מהבית קצת זה יעשה לך טוב אבל אף אחד לא מבין מה אני עוברת ומה הוא עובר ולצאת מהבית איתו זה לא כזה ״כיף״ לפעמים עוברת בי המחשבה ״למה התינוקות של החברות כל כך שקטים רגועים פשוט תענוג ורק שלי ככה סובל בוכה אין רגע של מנוח.. ״ מה זהו ככה זה יהיה? למה אני לא נהנית ממנו.. מרגישה רע עם עצמי שאולי אני לא עושה מספיק או לא מספקת את הצרכים שלו אבל באמת שאני עושה מעל ומעבר לא ישנה בלילות ישנה בימים רק סביבו.. הלוואי שיגיע היום ואתחיל להנות ממנו ולחוות את הדבר הזה שכולם מדברים עליו ה״נחת״ ממנו

מתי הבאתן בטעימות מלפפון ואיך

אני שבוע אחרי לידה עם עצירות מטורפת… מה אני אמורה לעשות להקלה?

היי בנות שבוע 16 מה הרגשתן?

היייי בננות, בא לי קצת לפרוק לכן מרגישה שאין לי כל כך למי ופה זה מקום שתמיד מרגיש לי טוב ונכון. אז תמיד חשבתי שאני אביא הרבה ילדים, לפחות 4. ואחרי שהבן שלי נולד(היום בן שנתיים) הבנתי שזה לא פשוט בעיקר מבחינה כלכלית ושאין כל כך עזרה מההורים .. השנה האחרונה אחרי ה7.10 טרפה את כל הקלפים בחיינו, ומבחינה כלכלית ממש חזרנו אחורה, העסק שלנו מאוד ניפגע והפסדנו המון כסף . המון פעמים אני עוצרת ומטפסת את עצמי שזה רק כסף ושאנשים איבדו חיים, משפחה . הבעיה שהמדינה הזאת נהייתה מאוד קשה, קשה לחיות פה , הכל מאוד יקר וזה פשוט גרם לנו לעצור את העניין של ילדים. הבנו שמבחינה כלכלית לא נוכל להרשות לעצמנו את זה ואם נעשה את זה אז זה גם ישפיע על איזה הורים ניהיה לילדים שלנו, אולי חסרי סבלנות, לא פנויים רגשית, לחוצים ממה יהיה בחודש הבא ואם נצליח לסגור אותו. אז ברוך השם הכל בסדר, אבל זה מאוד משפיע עלי נפשית, מרגיש לי שאני מאוד מדוכאת מזה, כל הזמן עולות מחשבות של .. אני כבר לא כזאת צעירה(30 ) והזמן עובר ואולי הפוריות שלי כבר לא תהיי אותו הדבר? ואני נכנסת ללחץ .. בקיצור אני ממש מצטערת שאני חופרת על משהו חומרי אבל מרגיש לי שזה משפיע על הלא חומרי והלוואי ולא הייתי צריכה להתעסק בכסף.. תודה רבה למי שקראה עד לפה ואשמח לשמוע דברים שקצת יעודדו.