היייי בננות, בא לי קצת לפרוק לכן מרגישה שאין לי כל כך למי ופה זה מקום שתמיד מרגיש לי טוב ונכון. אז תמיד חשבתי שאני אביא הרבה ילדים, לפחות 4. ואחרי שהבן שלי נולד(היום בן שנתיים) הבנתי שזה לא פשוט בעיקר מבחינה כלכלית ושאין כל כך עזרה מההורים .. השנה האחרונה אחרי ה7.10 טרפה את כל הקלפים בחיינו, ומבחינה כלכלית ממש חזרנו אחורה, העסק שלנו מאוד ניפגע והפסדנו המון כסף . המון פעמים אני עוצרת ומטפסת את עצמי שזה רק כסף ושאנשים איבדו חיים, משפחה . הבעיה שהמדינה הזאת נהייתה מאוד קשה, קשה לחיות פה , הכל מאוד יקר וזה פשוט גרם לנו לעצור את העניין של ילדים. הבנו שמבחינה כלכלית לא נוכל להרשות לעצמנו את זה ואם נעשה את זה אז זה גם ישפיע על איזה הורים ניהיה לילדים שלנו, אולי חסרי סבלנות, לא פנויים רגשית, לחוצים ממה יהיה בחודש הבא ואם נצליח לסגור אותו. אז ברוך השם הכל בסדר, אבל זה מאוד משפיע עלי נפשית, מרגיש לי שאני מאוד מדוכאת מזה, כל הזמן עולות מחשבות של .. אני כבר לא כזאת צעירה(30 ) והזמן עובר ואולי הפוריות שלי כבר לא תהיי אותו הדבר? ואני נכנסת ללחץ .. בקיצור אני ממש מצטערת שאני חופרת על משהו חומרי אבל מרגיש לי שזה משפיע על הלא חומרי והלוואי ולא הייתי צריכה להתעסק בכסף.. תודה רבה למי שקראה עד לפה ואשמח לשמוע דברים שקצת יעודדו.