שבוע 31- שאלה על הלידה הי בנות , יש פה בנות שעברו לידה טבעית ? יודעת שזה נשמע מצחיק אבל יותר מפחדת מהאפידורל מאשר מהלידה . אשמח לשמוע ...

קיסרי והשלכותיו... כן... האימוג'י שמח... אומנם ההחלמה לא כל כך פשוטה כמו לידה טבעית אבל היה שווה בשביל ששנינו נצא מזה בריאים ושלמים. אבל מה שרציתי לשתף... כואב לי כן. אני הולכת כמו פינגווין צולע כן. אני נשכבת באנחות על המיטה שאלוהים יודע מה הם חושבים שם בחוץ... אבל הבנתי משו אחד... שברגע שאת נותנת לעצמך להאמין שהגוף שלך גם לזה מוכן ויודע איך להתמודד עם זה, הכל קל... סה"כ עברתי אתמול בבוקר את הניתוח ובחמש אחה"צ הצלחתי לקום וללכת להניק את הבייבי. והיום כל היום התפתלתי מכאבי בטן וביקשתי משכך עד שהבנתי שזה פשוט קקי שאם אני לא ינסה להוציא סתם יעשה יותר גרוע. ופחדתי לא אגיד שלא.. ותפסתי את השירותים לחצי יום זה גם נכון ... אבל יצא, ולא קרה כלום חוץ מזה שירד ממני טון וחצי של השתחררות. אני לא רצה ואני שוכבת ונחה אבל עדיין... ועוד משו ששאלתי גם את האחות והתברר כנכון... אני בקושי מדממת, היא טוענת שמהיום השלישי ממש מתחיל גם אבל ההתעמלות הזו טובה לגוף במינון הנכון. בקיצור... תיהו קשובות לגוף אחיות שלי, אבל אל תפחדו לעבוד איתו בשיתוף פעולה... זהו...אולי יעלו עוד פוסטי תובנות למה אני משועממת פה רצח בבית חולים...🤭😘

עדיין רחוקה מזה אבל קצת חוששת מזה כבר עכשיו.. כשאני אלד הבן שלי יהיה שנה ו10 בערך.. ממש דואגת מקטע של קנאה.. מה עושים?? איך מתנהגים..אמהות מה עשיתן במקרים כאלה?. הוא ממש פינוקי עליי ועל אבא שלו כל היום, וכל המשפחה מפנקת אותו ברוך השם..ואתמול הרמתי איזה תינוק במשפחה הוא התחיל לקנא ובכה מה עושים?? כואב לי עח קטני שלא ירגיש שאני מזינחה אותו😭😭😭😭😭

יוצא לי הפקק הרירי כבר מיום שישי בחלקים ועד עכשיו... עד מתי הגועל הזה יצא לחלוטין? ולמי שיצא גם בחלקים, מתי ילדתן?

בבקשה תעזרו לייי אני לא מצליחה לשלוט על עצמי ילדתי לפני חודשיים בת ראשונה שהיא ברכה ואני ובעלי מאוהבים בה והכל בסדר ברוך ה׳ ! הוא שותף מלא , מאכיל את הילדה , מחתל , לפעמים גם מקלח, תמיד חוזר עם קניות בשבילה כמו בגדים או משחקי התפתחות וכו.. והוא עובד משש בבוקר וחוזר בערך בשבע בערב. מבחינת עבודות הבית הוא לא עושה כלום אבל זה בגלל המקומות שבאנו מהם והבתים שגדלנו בהם , הוא גדל בבית שגברים לא עושים כלום ואני גם ככה ובאמת באמת באמת שאין לי בעיה עם זה והכל באהבה. אנחנו נשואים כבר 3 שנים וההריון עבר בסדר גמור אבל מאז שילדתי כל ההורמונים נפלו עליי בבת אחת !!! כל השבוע עובר טוב ואיך שמגיע שישי שבת אנחנו רבים בלי הפסקה רוב הריבים אפילו כולם זה נטו בגללי אני זאת שמתחילה את הרחב ומשתוללת וצועקת וומתעצבנת , עוברת מ 0 ל 10000000 בפחות מחצי שנייה ואני יודעת שאני אשמה ברגע שמתחיל הריב אבל בגלל שאני בשוונג אני לא מספיקה והאמת גם לא כלכך יודעת איך לרדת מהעץ שטיפסתי עליו אז אנחנו נשארים במצב חראא עד יום ראשון שהוא הולך לעבודה וכשהוא חוזר הכל ממשיך כרגיל , וככה זה חוזר על עצמו כמעט כל שבת אני לא רוצה להשתמש בתירוץ של הורמונים אני רוצה לקחת שליטה על עצמי שלבעלי לא ימאס ממני ויברח בסוף איך אפשר להגיע רגועה יותר לסופש? אני ממש מרגישה שאני מאבדת את זה בלי סיבה !!!!! תעזרו לי בנותתתת בבקשה אני כלכך רוצה שאת השבת הזמן היחיד שבאמת יש לנו לבלות ביחד נעביר בכיף ובשמחה בלי ריבים ובאלגנים שהם מטו באשמתי כרגע אני רואה עליו שהוא מבין שאני אחרי לידה ויש הורמונים ובלה בלה בלה והווא סולח ומבליג אבל אני ממש על זמן שאול עד שימאס לו ובלי קשר לא מגיע חו היחס הזההבכללל ! אנחנו כן יוצאים היחד המוןןןן ומשאירים את הילדה אצל אחת מהסבתות אז ככה שזמן ביחד זה לא מה שחסר יש בנינו תקשורת מעולה ואנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני ותמיד כשאני עושה טעות אני מתנצלת וככה גם הוא אבל רק בריבים שמתחילים בשישי שאני ממש מאבדת את זה אני לא מצליחה להתנצל אבל מצד שני אני גם לא נרגעת ורק מוסיפה אש למדורה 😞

סקירה מאוחרת בכללית אזור המרכז, זקוקה להמלצה על רופא מקצועי עם תלת ממד 🙏 (עשיתי את הראשונה דרך מושלם במרפאה פרטית)