קיסרי והשלכותיו... כן... האימוג'י שמח... אומנם ההחלמה לא כל כך פשוטה כמו לידה טבעית אבל היה שווה בשביל ששנינו נצא מזה בריאים ושלמים. אבל מה שרציתי לשתף... כואב לי כן. אני הולכת כמו פינגווין צולע כן. אני נשכבת באנחות על המיטה שאלוהים יודע מה הם חושבים שם בחוץ... אבל הבנתי משו אחד... שברגע שאת נותנת לעצמך להאמין שהגוף שלך גם לזה מוכן ויודע איך להתמודד עם זה, הכל קל... סה"כ עברתי אתמול בבוקר את הניתוח ובחמש אחה"צ הצלחתי לקום וללכת להניק את הבייבי. והיום כל היום התפתלתי מכאבי בטן וביקשתי משכך עד שהבנתי שזה פשוט קקי שאם אני לא ינסה להוציא סתם יעשה יותר גרוע. ופחדתי לא אגיד שלא.. ותפסתי את השירותים לחצי יום זה גם נכון ... אבל יצא, ולא קרה כלום חוץ מזה שירד ממני טון וחצי של השתחררות. אני לא רצה ואני שוכבת ונחה אבל עדיין... ועוד משו ששאלתי גם את האחות והתברר כנכון... אני בקושי מדממת, היא טוענת שמהיום השלישי ממש מתחיל גם אבל ההתעמלות הזו טובה לגוף במינון הנכון. בקיצור... תיהו קשובות לגוף אחיות שלי, אבל אל תפחדו לעבוד איתו בשיתוף פעולה... זהו...אולי יעלו עוד פוסטי תובנות למה אני משועממת פה רצח בבית חולים...🤭😘