שבוע 20 מאתמול שאני מסתכלת למעלה נניח עם העיניים מרגישה כאבי ראש וכאבים בעיניים ואני לא מסתכלת עם כל הראש נניח רק עם העיניים אם אני מזיזה את העיניים מצד לצד גם מרגישה כאבי ראש ולחץ כזה בעיניים מוכר למישהי?

ניתן לקיים יחסים לפני הבדיקת רופא? אני ארבע שבועות לאחר הלידה מרגישה תקין נגמר הדימום והאזור נראה שחזר לעצמו(ללא תפרים/קרעים)?

שבוע 32+6 התחלתי יותר לשתות מים אחרי שקיבלתי על הראש😅 עכשיו במקלחת אני לא זוכרת אם עשיתי פיפי או שיצאו ממני פיפי ( זהו טפשת ) והפיפי היה שקוף .. ומאז כל דקה יש לי פיפי ממש כל שניה פיפי שקוף ולפני שנה היה צהוב . זה הגיוני? יכול להיות ירידת מים? אבל זה מרגיש כמו פיפי כי אני שולטת על זה.. זה לא יורד לבד.. מה לעשות?

מישהי יודעת אם יש באיזור חיפה נקודת חלוקה של שתיה בשיעורים ? למכבי יש ?

שבוע 8פלוס 2 מרגישה שהבטן תפוסה כיאלו יש פיפי אבל בפועל לא יוצא האם זה אמור להיות ככה???

איך אני מעלה בעדינות את הנושא שאני לא רוצה אף אחד בחדר לידה חוץ מבעלי. אחותי ממש התבאסה עלי ולקחה את זה אישית. אבא שלי ביקש שביום המיוחל נשלח לו הודעה שיצאנו ולאיזה בית חולים. ל-מה? זו לידה ראשונה כך שה' יודע כמה שעות ארוכות וטובות זה יקח. אני גם ככה לא בן אדם של אנשים, ואני פשוט לא רוצה אף אחד מסביבי חוץ מבעלי. חא המשפחה שלי ולא שלו. אני מבחינתי לא רוצה לראות אף אחד עד הברית, אבל הרבה אמרו לי שעדיף לקבל אנשים אחרי הלידה ביומיים שאהיה בהתאוששות שם, מאשר שיבואו הבייתה אחר כך. אני מאמינה שיצאו ממני צדדים לא נחמדים כשאחווה צירים. בנוסף אני לא אהיה מסוגלת להכיל אנשים אחר כך כי כל הזמן מה יהיה למישהו להגיב. "הוא רוצה לאכול. תלבישי אותו קר לו. תורידי גרביין קר לו. תשתי מים למה את לא שותה. שימי אותו בעריסה הוא רוצה לישון. ראיתי את זה קורה לאחרים ויודעת שזה יקרה לי, ואני שונאת שדוחפים את האף לתוך הצלחת שלי. דיברתי על זה עם בעלי בעבר והוא אמר לי (ואני יכולה להבין) שהאחים שלו כבר עם ילדים, והוא הבכור וזה ילד ראשון שלו אז זה מעמד מרגש שחיכו לו הרבה זמן, אבל מרגישה שעד שהתינוק לא יצא ממני, אני אהיה המרכז. אני אחווה את הסבל של החיים שלי ולשמוע ממישהו שהוא לא בעלי "תנשמי" רק יביא לי עוד יותר את העצבים.