היי בנות לפני כמעט שנה וחצי פרקתי פה על המשפחה של בעלי שכמובן טוב מהם לא הלך ויצא עם הזמן כמובן שאני חיה את החיים שלי.. אבל אני עדיין למרות הזמן הרב שעבר מאוד פגועה ומאוכזבת מבעלי,לא צפיתי שככה הוא יתנהג ויפגע בי במיוחד אחרי שידע מה עברתי בחיים.. במיוחד שהוא יודע שאני לא מאמינה במוסד נישואין (אני גרושה לשעבר מבעל מתעלל ואלים).. אין קשר עם המשפחה שלו ואני גם לא מונעת ממנו אני רק אמרתי לו מראש שמבחנתי זה נגמר ולא מעוניינת בקשר איתם וכמובן שזכותך לדבר איתם. כמובן שזה לא קרה מבחירה שלו.. אבל הרבה פעמים אני מוצאת אותו רב איתי עוד בגללם . אני מודה שאת הנושא לקחתי כבר לכיוון מאוד קיצוני אבל לקללות שלהם,לשקרים שלהם לעלבונות שלהם מבחנתי אין מה לתקן. אולי אני צודקת ואולי אני טועה. אבל כשאמא מאחלת לבן שלה ולמשפחה שלו שיקרה להם משהו רע,אני שורפת את התמונות שלכם,(על הבן אני עושה קריעה),שלא תהיה לכם פרנסה וזה עוד בעדין. בעיניי זה אנשים שלמחוק מהחיים שלי. אישית לא הרגשתי לנכון לשים אותם באלבום חתונה שוב מבינה מצד אחד את בעלי מצד שני קשה לי למילים יש משקל מאוד כבד.. ולא בא לי לפתוח את האלבום לראות אותם ולהתבאס.. בחיים שלי לא שנאתי ככה אנשים בשבילי הם יותר גרוע מחתול שחור שעובר ברחוב ואומרים שצריך לירוק 3 פעמים. הם לא סוג אנשים שיודעים להודות שטעו ולבקש סליחה זה סוג אנשים שתמיד יוציאו את עצמם הכי בסדר..וגם זה לא משהו שקרה שנה וחצי אז אני בטוחה שגם לא יקרה. לי ולבעלי יש שני ילדים משותפים בת שנה ושבע כמעט ובן חצי שנה כמעט.. את הבת הם ראו בגיל חודש וחצי פעם אחרונה את הבן הם בכלל לא מכירים,אמא שלו ואחותו הסיטו את כל המשפחה נגד בעלי . אף אחד מהם לא אמר לו מזל טוב אף אחד מהם לא היה בברית,בעיניי בגלל שאני לא באה ממשפחה כזאת זה סופר חולני ומגעיל... היחידה שבקשר עם בעלי זאת הסבתא שלו. שגם היא תמיד מחממת את האוירה אם הוא לא מתקשר היא לא מתקשרת ואם כבר מתקשרת היא פותחת את הפה שלה (משחקי כבוד) לדוגמא לפני כ3 שבועות ביום שישי חגגנו לבת הגדולה שלי יום הולדת 6 בנינגה סטאר. הבן אדם לא יצא לו להתקשר כי חזרנו בסביבות 5 וחצי ואז כל המשפחה שלי הגיעה לארוחת שישי. הבן אדם היה מאושר וואלה התקשרה הורידה לו את כל המצב רוח כל זה בגלל שלא התקשר אליה . הוא נהפך למתוסכל ואני יכולה להבין אך לצערי התסכול יוצא עליי ואז לרוב מתפתח ריב.. לצערי אחרי כל מה שהיה אני לא מרגישה שאני נמשכת לבעלי או אוהבת אותו כמו פעם... לגבי המשיכה יכול להיות שזה קשור לטראומה שהייתה לי בלידה האחרונה אני לא יודעת.. מה הייתן עושות במקומי? הוא סה"כ בן אדם טוב בעל טוב ואבא טוב