ישלי חרדות כאלה ודאגה לאנשים שאני אוהבת, כרגע בחודש חמישי, הריון ראשון. בשבעלי יוצא לעבודה אני מחכה לקבל הודעה שהגיע בשלום, וממש עוברים לי דברים נוראיים בראש. דאגות גם למשפחה שלי שיזהרו ויחצו כביש בזהירות וכו'. נראלי שזה ברמה שפוגעת לי באיכות חיים. לפעמים לא נרדמת בלילה ולא מצליחה להוציא את עצמי ממחשבות נוראיות. יש תקופות שפחות חושבת דברים כאלה ויש תקופות שיותר.. אני מרגישה כשיהיה לי ילד אני לא אוכל לחיות מרוב דאגה אם לא יהיה איתי כל הזמן מושגח ב7 עיניים.. בטוח יש עוד מישהי שחווה תחושות כאלה.. איך אתן מתמודדות?