הבן שלי צריך לעבור ניתוח בשניידר והיינו מאושפזים לפני כך במחלקה כירורגית, המחלקה ממש קטנה החדרים קטנים ואני בהריון חודש שביעי לא יכולה להישאר איתו לבד אני ובעלי נשארים איתו, מה הסיכוי שייתנו לנו חדר לבד? ואם מישהי הייתה שם איך שאר המחלקות? אותו דבר?

יצא לבן שלי פריחה בגוף ופצעים כתמים אדומים ויובש ובנוסף יש לו חום 38.5 כבר משבת הרופאה אומרת שזה וירוס ושזה ויראלי, הגיוני? עוד תמונות למטה בתגובות

אני בחופשת לידה 3 חודשים אין לי עזרה מאף אחד רק מבעלי מהבוקר עד הלילה עם הילדה השבוע בראשון בעלי יצא עם חברים ואני הכי מפרגנת לו בעולם וגם אני יצא לי לצאת השבוע ערב עם חברה ביום חמישי האחרון.. בשני ורביעי הוא חוזר תמיד מאוחר בלית ברירה בשישי אמר שהוא רוצה ללכת לעבוד מה שלא קורה בדרך כלל וחזר ב16:00 אחר הצהריים ושבת? הוא ישן כל השבת אני הייתי כמעט כל השבוע עם הילדה שלנו וזה היה לי נורא נורא נורא קשה ונוסיף לזה שהייתי עם וירוס בראשון האחרון והוא יצא בכל זאת ונשארתי עם הבת שלנו כשאני לא בטוב.. היום הוא הודיע לי שהוא רוצה לצאת וממש התבאסתי אמרתי לו באמת שאין לי בעיה שתצא אבל אתה יודע כמה קשוח היה לי השבוע בקושי אכלתי בקושי ישנתי ( עד היום רק אני קמה בלילות) ואני ממש קורסת אחרי השבוע הזה תן לי לישון מוקדם מהרגיל היום.. הוא התעצבן ואמר לי את המשפט״ אני מרגיש קבור בבית אני מרגיש כלוא״ אני ובעלי הכי מכבדים אחד את השנייה בעולם ווואלה פעם ראשונה שהוא אמר לי משפט כזה קשה שאמרתי אוקיי אני משחררת באותם רגעים פשוט רציתי להגיד לו תיקח את הדברים שלך ותלך אם אתה מרגיש ככה לא בא לי שבעלי ירגיש שהוא כלוא וקבור משבוע אחד ספציפי שהיה לי ממש קשה ורציתי לישון מוקדם מוצאש. מאז שהבת שלנו נולדה הוא רק מחפש לצאת ולבלות …… פעם, לפני שהייתי בהריון הוא היה משלב אותי ואת החברים היום זה רק החברים שלו אני לא בטוחה שאני רוצה שהגבר שלי ירגיש ככה ואם בשבילו זה להרגיש כלוא וקבור מעדיפה באמת לפרק את הזוגיות הזו אולי יעשה לו טוב להרגיש ״חופשי״ על פעם אחת שאמרתי לו שהיה לי שבוע קשה .. יש מצב אני מגזימה? עם מה שאני חושבת?

מאיזה שבוע צריך להתחיל לעקוב אחרי תנועות? אני שבוע 23 ולפעמים יש ולפעמים בקושי שליה קדמית הריון ראשון❤️

אני מאוד אוהבת את בעלי אבל אני מרגישה שנמאס לי מהזוגיות אנחנו כול הזמן רבים מתווכחים נהייתי ממורמרת מהכול יש לנו שלושה ילדים קטנים ואנחנו גרים אצל אבא שלו לפני שנתיים אני ובעלי התחלנו לחזור בתשובה אבל בתקופה האחרונה הבנתי שזה קשה לי כול השבתות , חגים שאני לבד והוא כול היום בבית כנסת לא משנה כמה ניסינו למצא פתרון לבד וגם עם הרב שלו בסוף זה לא מספיק אני לבד כול הזמן עם הילדים הגדולים שלי (5,6) זקוקים לו ואין זה לא עוזר לא משנה כמה אנחנו מנסים למצא פיתרון הנה היום ערב חג חזר מהבית כנסת לא היה 10 דקות בשולחן וכבר היה לחוץ לצאת שוב לבית כנסת להקפות אז ביקשתי שיקח את הגדולים איתו עשה לי פרצופים כי האמצעי הרבה מבקש שירותים וכאלה די כמה אני יכולה להיות לבד איתם והוא לא מוכן וגם שהוא איתם הוא מתלונן פשוט מרגישה מרוסקת כי אני כן אוהבת אותו אבל כבר קשה לי המצב הזה כול הזמן להסביר לו והוא חושב שזה ריבים