אמא לבת 4.5 שנים שעבדנו קשה כדי להביאה לעולם, ובן 9 חודשים שגם הגיע אחרי שבעה מדורי גיהנום. אוהבת אותם מאוד, אבל נמאס לי. אומרת בבושה שהתעייפתי מלהיות אמא, והותשתי יותר דווקא מהגדולה שמוציאה לי ת'מיץ וסוחטת אותי נפשית עד הטיפה האחרונה. היא ילדה מתוקה ומדהימה עם ים של יתרונות ואני עושה כל שביכולתי כדי לתת לה יחס הולם וראוי כמו שמגיע לה, אבל כמה שהיא נהדרת ככה אני מותשת ממנה. וזהו. רק רציתי לפרוק

שבוע 4+5