אמא לבת 4.5 שנים שעבדנו קשה כדי להביאה לעולם, ובן 9 חודשים שגם הגיע אחרי שבעה מדורי גיהנום. אוהבת אותם מאוד, אבל נמאס לי. אומרת בבושה שהתעייפתי מלהיות אמא, והותשתי יותר דווקא מהגדולה שמוציאה לי ת'מיץ וסוחטת אותי נפשית עד הטיפה האחרונה. היא ילדה מתוקה ומדהימה עם ים של יתרונות ואני עושה כל שביכולתי כדי לתת לה יחס הולם וראוי כמו שמגיע לה, אבל כמה שהיא נהדרת ככה אני מותשת ממנה. וזהו. רק רציתי לפרוק
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2025 בשעה 07:22
לא הרבה מצליחות לבטא את מה שאת מרגישה. הורות מביאה איתה הרבה התרגשות, שמחה וטוב אבל ולזה פחות מתייחסים לצערי יש גם הרבה רגעי קושי ומשבר. אני אמא לשניים ( בן 3.5 ובת 8 חודשים). ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, זה בא בגלים והטוב נמצא שם וצריך כמה שזה קשה לנסות להתמקד בו. אני בטוחה שאת אמא מופלאה ומסורה