אמא לבת 4.5 שנים שעבדנו קשה כדי להביאה לעולם, ובן 9 חודשים שגם הגיע אחרי שבעה מדורי גיהנום. אוהבת אותם מאוד, אבל נמאס לי. אומרת בבושה שהתעייפתי מלהיות אמא, והותשתי יותר דווקא מהגדולה שמוציאה לי ת'מיץ וסוחטת אותי נפשית עד הטיפה האחרונה. היא ילדה מתוקה ומדהימה עם ים של יתרונות ואני עושה כל שביכולתי כדי לתת לה יחס הולם וראוי כמו שמגיע לה, אבל כמה שהיא נהדרת ככה אני מותשת ממנה. וזהו. רק רציתי לפרוק
אמהותאמהות
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בינואר 2025 בשעה 07:22
לא הרבה מצליחות לבטא את מה שאת מרגישה. הורות מביאה איתה הרבה התרגשות, שמחה וטוב אבל ולזה פחות מתייחסים לצערי יש גם הרבה רגעי קושי ומשבר. אני אמא לשניים ( בן 3.5 ובת 8 חודשים). ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״, זה בא בגלים והטוב נמצא שם וצריך כמה שזה קשה לנסות להתמקד בו. אני בטוחה שאת אמא מופלאה ומסורה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לשתף את הכאב שאני חווה עכשיו היה לי היום בדיקות דם הגעתי לאחות והתחילה לבדוק אותי ואמרה מזה אין לך וורידים ואז דקרה אותי ולא יצא דם ואז היא התחילה לצרוח את לא שותה את לא שותה ואמרה לבעלי תביאי לה מים (למרות שבבית שתיתי 2 ליטר אבל בסדר) שתיתי שתי כןסות ואז שוב דקרה אותי ולחצה כל כך חזק על הווריד שכבר יצא דם מסביב ואז שנשאר בקבוק אחרון קטן של דם היא אמרה לא מצטערת אין דם ואז התחלתי לבכות ממש ואמרתי לבעלי שאני רוצה את האחות השניה כי האחות השניה מכירה אותי ובכללי היא עדינה איתי בקיצור מפה לשם עשינו עוד פעם אבל היא צרחה עלי כל כך הרבה הרגשתי מושפלת ובכיתי בחדר המון בסוף הבדיקה בעלי אמר קחי שוקולד תשמחי היא אמרה למה אתה מביאי לה שוקולד היא גם ככה צריכה לרדת במשקל ופה ממש ממש בכיתי ברמה שיצאתי בחוץ הרופאה אמרה לי למה היא אמרה לך את זה עכשיו אני בבית וזה לא יוצא לי מהראש רק בוכה
הריון ולידההריון ולידה
💬32 תגובות👍3 לייקים