נטו עניין של הרגשה, חלק ידעו חלק לא.זה הדבר הכי אישי ופרטי בעולם, ובהתחלה לפחות לי היה ממש לא קל לעכל ולדבר על זה

אני מההתחלה לא התביישתי. המשפחה ידעה על ההתחלה, אין טעם להסתיר. ולהיפך, ברגע שידעו הרפו והפסיקו להלחיץ אותי. לא אגיד לך שפרסמתי את זה עכשיו בפייסבוק וכאלה כי עדיין יש את הפרטיות האישית שלך, אבל לכל מי שהיה בסביבה שלנו וקרוב אלינו לא התביישתי להגיד שאנחנו בתהליך. אצלי דווקא הפוך. היו חברות ואנשים שפשוט לקחתי מהם נתק כי הבנתי שזו לא חברות אמיתית והיו אנשים שהיו שם בשבילי כל יום כל היום. המשפחה ידעה ממש בפרטי פרטים מה התהליך ובאיזה שלב אנחנו ויש אנשים שרק ידעו שאנחנו בתהליך. זה הקל עליי. כי היו חברים שהיו זורקים הערות, לא בכוונה אבל ״נו מה לא יהיה פה ברית?״ כל מיני משפטים כאלה. וברגע שגילו ממש התנצלו על זה והפסיקו לשאול. הרגשתי שממש ירד ממני הלחץ. ואף אחד לא העז יותר לשאול כלום גם בעלי סיפר לסביבה הקרובה שלו. לרגע לא הסתרנו.