שבוע 38+4 זה ירידת מים או הפרשה ?

אני מתוסכלת וצריכה לדבר... אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל אבל רע לי כל כך... בהריון שני, אמא לילד בן כמעט 4. בעל שחוזר מאוחר מהעבודה. עובדת במשרה מלאה, יש לי עזרה מחמי וחמותי פעם בשבוע אבל כולן יודעות כמה זה לא באמת מספיק... אני מתפרפרת מהעבודה לסידורים של הבית לגן של הילד, גם קשה לו קצת בגן עירייה הוא ילד קצת רגיש וביישן אז אני נותנת לו אקסטרה תשומת לב ומתרגלת איתו המון בבית (ככה שלא יכולה באמת לזרוק אותו מול המסך, אני ממש משקיעה בו) אבל מוצאת את עצמי מאבדת את עצמי לגמרי ברמה שלא יכולה לקבוע תור לציפורניים לא מספיקה להתאמן אז ביטלתי את המנוי משמינה, מוזנחת, ורע לי בנשמה שאני מביאה עוד ילד לעולם כשאני בכלל לא מצליחה לנשום. מי אני, מה אני? אני חיה בשביל כולם ולא בשביל עצמי. כולן ככה? זהו זה פשוט ככה יהיה עד שהם יגדלו? אני כל כך עצובה כי אני רוצה להיות גרסה אחרת שלי יש לי חלומות, שאיפות, אני רוצה לדאוג לבריאות שלי ובסוף בכלל לא מספיקה לשתות מים בגלל העומס. וגם אתמול בסקירה מוקדמת נסעתי לבד כי בעלי היה חייב להיות עם הילד ואסור היה להגיע עם ילדים, ובאתי וגילו משהו קטן בלב של העובר שזה גם הכביד עליי ורק עכשיו הספקתי בכלל לקרוא את הסיכום בדיקה. אני מיואשת, לא יודעת מה לעשות. חייבת עצה תודה למי שקראה עד כאן 🥹

למה הדיקלקטין ירד מהמדפים??

היי, משהי יודעת אולי אם שאני שואבת אני צריכה מכל צד בנפרד או שאפשר משני הצדדים באותו פעם?

אני לא יודעת מה צופן לי העתיד אני מאמינה באמונה שלימה שבורא עולם יכוון אותי לדרך הנכונה מצד אחד אני מגשימה את חלום חיי ובונה את המשפחה שלי אני עקרת בית עד גיל 3 הילדים לא במסגרת כי במדינה הזאת מעון זה לעשירים בלבד ! ובשנתיים האחרונות יש בי רצון מטורף לעשות כסף בעצמי! אבל אני לא מוכנה בשום פנים ואופן שזה יהיה על חשבון הילדים בתור אחת שגדלה בפנימיה הבטחתי שאני אהיה אמא נוכחת ואני נקרעת במחשבות כי אני רוצה עוד הריונות ואני לא יודעת איך אפשר בכלל לשלב אבל זה לא יוצא לי מהראש ימים יגידו...