לא ידעתי באיזה פורום לכתוב אפילו אני כותבת מנבכי ליבי ואשמח לתגובות מכילות. יש לי חברת ילדות שעוד כשהיינו קטנות (סביב גיל 12 עד 14) הרגשתי כלפיה אהבה מטורפת, אבל לא משהו רומנטי או מיני, ללא משיכה. האהבה הזאת תמיד הפתיעה אותי מאוד בעיקר בהיותי סטרייטית לחלוטין. ניסיתי להשעשע ברעיון שלי ושלה כזוג אבל גם כשנפגשנו אף פעם לא הרגשתי משיכה. גם אך פעם לא היינו החברות הכי טובות או משהו כזה, אבל כן תמיד היה כיף וכימיה ותחומי עניין. החיים ניתקו בינינו ולאחרונה יצרתי איתה קשר, היא ממש שמחה, נפגשנו ודיברנו איזה שלוש שעות והיינו עוד יכולוץ להמשיך אם לא היה כבר מאוחר. זה קרה לפני כמה ימים, מאז אני בעצבות כזאת ממש מוזרה, ואני יכולה להצביע רק על זה. לא בא לי לאבד אותה, הייתה לנו שיחה אינטימית בטירוף - שוב, ללא כל כיווניות ולו הקטנה ביותר למשהו מעבר. אין משיכה ואין שום דבר בכיוון, וזה כלכך מוזר לי, כי אני חשה כלפיה אהבה, אהבה אמיתית, של אדם לאדם, ברמה שאני יודעת שאעשה הכל בשבילה, תמיד. הרגשתן ככה פעם?
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2020 בשעה 17:35
אולי את באמת אוהבת אותה בתור אדם לאדם לפי מה שאת כותבת . יכול להיות שאת מרגישה בתקופה האחרונה יותר בודדה ? והקשר איתה מרומם אותך.. זה יכול ללכת לכל מיני כיוונים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2020 בשעה 17:45
נשמע נורמלי וכייפי לחלוטין מצאת לך נפש תאומה, איזה יופי! כל מה שכתבת נשמע הגיוני לגמרי השאלה היא מה מטריד אותך בעניין?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2020 בשעה 17:47
וואלה לא חשבתי על זה ככה דניאל. זה מטורף, כנראה זה נכון. אולי באמת הרגשתי בודדה, והקשר הזה רק מראה לי למה אני מתגעגעת בקשר. וזה מה שמעציב אותי. מטורף.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי7 בספטמבר 2020 בשעה 17:54
למה זה מעציב אותך? תחדשי איתה את הקשר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות