יקירה. אני עברתי את זה גם בהתחלה. כשהילדה הייתה בוכה ולא הייתי מבינה למה והגזים עד אמצע הלילה הייתי בוכה מתסכול ואומרת מה עשיתי. אבל זה ההורמונים והמצב הנפשי העדין שאנו נמצאות בו אחרי לידה ושמחה ועצב וקושי הכל ביחד. והשינויים בגוף ובחיים. אבל אין אושר כזה בעולם. את תראי עןד מעט שהילדה תגרום לך רק לחייך ולהודות לבורא עולם שהביא לך אותה. תיהיי חזקה ותחזיקי מעמד זה יעבור לאט לאט. תחשבי טוב ויהיה טוב. ❤️❤️

ואי תקשיבי אני הייתי במקום שלך ומבינה אותך מאוד !! שהילדה הייתה בוכה הייתי בוכה יחד איתה כשהייתה ישנה הייתי מסתכלת עליה ואומרת עשיתי טעות? כשהייתי רוצה לצאת או משהו ולא הייתי יכןלה הייתה עולה בי שוב החרטה הזו שהבאתי ילדה לעולם.! זה עובר לאט לאט היום היא בת שנה כשאני מתרחקת ממנה עוצרת לי הנשימה ומחכה לראות אותה !!! לא שלחתי אותה עד היום לגן כי קשה לי להיפרד ממנה אני קשורה עליה והיא עלי ברמה מטורפת !!! לאט לאט את תתחברי ותכירי אותה ותביני איזו מתנה קיבלת !!!!!! אני הייתי במקום שלך תאמיני לי והייתי בוכה ללא סוף והייתי גם בלי תמיכה לא מצב בעל ולא מצד משפחה כי לא שיתפתי אף אחדדד הייתי בוכה ביני לבין עצמי תמיד אבל שוב מבטיחה לך שזה יעבור הלוואי בעוד כמה חודשים תדברי איתי ותגידי לי שצדקתי !!! זה חלק ממך זה שלך את אמא שלה והיא הבת שלך המתנה הכי גדולה שיכלת לבקש מרוב שזו מתנה גדולה את אפילו לא יודעת איך להכיל את זה !!!! שולחת לך חיבוקים ונשיקות