פוסט פירקה.... סימפיזיוליזיס, דיכאון וחרדות... שבוע 28, עייפה ברמות קשות, כל האגם כואב לי, הבת שלי מתישה רותי ואני כל הזמן מרגישה אשמה שאני לא מצליחה להיות אנרגטית איתה... גרים אצל ההורים שלי ואני מרגישה שכל פעם שכואב לי, אמא שלי מסתכלת עליי כאילו אני ממציאה... הרוםא שלי הציע לי לצאת לשמירת הריון ואני קצת מפחדת בגלל הדיכאון (מי שמכירה אותי פה יודעת למה) ולא רוצה להיות יותר מידי לבד... בעבודה כיף לי מבחינת החברות המדהימות אבל קשה לי וכואב לי ללכת וגם אני מתעצבנת מכל דבר קטן וחוזרת הביתה ממש עצבנית... אבא שלי הוא העוגן היחיד שלי כרגע. היחיד שאני מרגישה שתומך בי. אוף... אחן לי כוחות..
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות👍1 לייקים

תגובות (10)

User Avatar
משתמשת פורטי31 בינואר 2020 בשעה 06:47
יפתי קודם כל תשמרי על עצמך עם הרופא ממליץ לך שמירה אולי כדי לחשוב על זה לעומק מבינה את ההרגשה אבל כנראה שהגוף מאותת לך לנוח מעבר לזה שאולי תדברי עם הבוס לעבוד חצי משרה זה גם משהו שיועיל לך גם תהיא חצי יום עם נשים שעושות לך טוב וגם תצליחי לנוח בשעות הצהריים את הורמונלית ולכן הכל קשה לך שולחת חיבוק קטן הלוואי תעברי את התקופה הזו במהרה💋
User Avatar
משתמשת פורטי31 בינואר 2020 בשעה 07:01
הי :) אין לך מה להרגיש אשמה אף פעם (וגם יש לך סיבה טובה לכל הרגשות אשם שמציפים אותך :)) וההורמונים משתוללים ואני ממש מבינה את הכאבי אגן. זה נורא! (גם את העצבים אגב.. 😝) עכשיו אני בתחילת הריון עוד אבל בהריון הראשון ממש צלעתי (מאמצע ההריון) בגלל כאבים באגן (פלוס עקמת בגב ופריצות דיסק..) נחתי שבוע בבית וממש עזר ואז חזרתי לעבוד. אולי תקחי קצת ימי מחלה ? כמה ימים אפילו לרגיעה נפשית ופיזית ותחזרי עם כוחות מחודשים. אם לא יעשה לך טוב בבית את תמיד יכולה לחזור לעבודה.. ניסית פיזותרפיה? אני הולכת לאוסטאופט זה ממש משפר את המצב... וניסיתי הכל! מאחלת לך הרבה בריאות וחוזק נפשי. שהכל יעבור בקלות ובשמחה🙌🏼

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות