היי בנות הגיוני הפרשות צהובות מימיות?

אני מפחדת לומר את זה, אבל באמת שהתייאשתי אני מיואשת ברמות ברמות ברמות שבוע 13 עם היפראמזיס קשה אני לא מתפקדת אני מרגישה סיעודית !!! די די אלוהים מתי הסיוט הזה ייגמר אני צמאההההה ואני לא יכולה לשתות כי אני פשוט אקיא הכל אני רעבה ולא יכולה להריח כלום!!! הכל מקבלת דרך הוריד כואב לי!!! די די אף אחד לא יבין לעולם אני לא מסוגלת יותררררררר

אשמח להתייעץ בנושא זוגיות מה אתן חושבות אם אספר לכן שכבר התייאשתי כל כך שאני היחידה שמנסה לייצר זוגיות וקרבה ועכשיו אני פשוט כבר לא מצפה ולא מחכה לשום יחס. זה אפילו לא עצוב לי כבר, כן הייתי רוצה זוגיות ואני גם חושבת שיש בי המון אהבה לתת והאמת הכי הייתי רוצה זוגיות עם בעלי אנחנו נשואים כבר שבע שנים עם ילד אחד ועוד ילדה בדרך אני בשבוע 18 אבל בלי קשר לזה כבר שנים שאני מרגישה שאני לבד בתוך הרצון לייצר קרבה ואהבה מהצד שלו זה מגיע ממש בתדירות נמוכה וגם כשהוא מתעניין לשלומי או אפילו אותר לי שלום כשהוא בא לבית אני מרגישה שזה בחוסר חשק ולא באמת הוא מעוניין באינטרקציה אז אני ממש נחסמת ולא מעוניינת לפתח שום שיחה כי זה לא נעים להרגיש את זה שמי שמולך לא ממש מעוניין להקשיב אבל לגמרי סיימתי להיפגע אז פשוט אני מצמצמת כמה שיותר את המילים שאני אומרת ועונה באופן שטחי ממש הרבה דברים בחיים שלי משתנים עכשיו ואני ממש מתרגשת ושמחה בדיוק סיימתי תואר ואני מחפשת עבודה וכייף לי עם הבן שלי אחרהצ ובכללי אני מייצרת סביבה נעימה בבית שהוא פחות הישרדותי ונקי ומסודר ומטופח ונעים ובאמת שטוב לי ואני שמחה ויש בי המון אהבה לתת פשוט לא במקום שבו אני מרגישה שמזלזלים בי וזה לא שווה שום דבר אתן מבינות?