היי בנות שבוע 5+4 האם מותר להשתמש בכדור נקסיום בהריון? זה מהמשפחה של האומפרדקס והטאמס אני משתמשת בו עוד ליפני ההריון ועוזר לי לצרבות ולחומצה מהקיבה

אני בהריון שבוע 39 לאמא שלי יומולדת היום ואני ממש רוצה לעלות אליה לקבר היא נפטרה לפני חצי שנה כשהיתי בתחילת ההריון וכן היתי בהלוויה אבל מאז לא עליתי אליה וממש באלי לעלות לקבר עם עוגה וגם לחגוג לה ולאחל מזלטוב ולהזמין אותה ללידה שתהיה איתי מה אומרות מותר?

שבוע 35 עברתי אתמול לילה טראומתי במיוחד. אנחנו בחופשה והאזעקה העירה אותי, נכנסתי להתקף חרדה, רעדתי בכל הגוף הזעתי את חיי, הרגליים שלי היו כבדות והרגשתי שאני עומדת להתעלף. אני כל כך בטראומה שאני גם עכשיו מרגישה זוועה, מותשת נפשית ופיזית (ישנתי שעה בלילה) אני מרגישה שזה גדול עליי כל המצב הזה במדינה באמת מרגישה מפוחדת עד עמקי נשמתי ופשוט בטראומה לא יודעת מה לעשות מפחדת שהלחץ הנפשי הזה ישפיע על העובר

פורקת - זה אולי שטותי. עשינו היום בדיקות סקר גנטי אחיד בשבוע 28, כי זה השתנה מאז הלידה הראשונה. קבענו בשיבא תור לבוקר. יצאנו בהרגשה ממש רעה מהיחס ואני לא מצליחה להירגע. הכל נראה בסדר, הגענו לפני הזמן, לקחנו פתק לתור, לא היו המון אנשים, 4 עמדות קבלה למזכירות, ואז קלטנו שזה בקושי זז, הפקידות מקשקשות ביניהן, אין מסך עם התורים, כולם יושבים מבולבלים, באים אנשים שמתיישבים בלי שקראו להם, עיכוב של שעה רק להגיעה למזכירה, למרות שכבר מילאנו את כל הפרטים מראש. אחרי שאנשים התחילו להידחף מחוסר סבלנות סוף סוף קראו לתור שלנו והמזכירה הייתה ממש לא נעימה, מתנשאת ולא רגישה בחלק מהשאלות הבסיסיות. עד שהגענו לאחיות בשביל בדיקת דם פשוטה, גם עקפו אותנו אנשים שבאו אחרי וחיכו עם מספרים אחרינו, וגילינו שהן לא נעימות, מעירות דברים בטון מתנשא ואין להן כוח לאף אחד. בטוחה שיש אנשי מקצוע מעולים בביה"ח הזה, אבל זו בקושי מחלקת גנטיקה, לא חדר מיון לחוץ של משמרות... היה נדמה שאין סדר ואין יחס אדיב. אנחנו מנומסים ושקטים, לא מצפים לשום דבר מעבר לשירות רגוע ומקצועי. זה היה ממש מאכזב. אולי אני רגישה מדי בגלל ההריון, אבל גם בעלי היה בהלם מהם. כביכול שום דבר דרמטי, אבל כ"כ לא נעים.

תקשיבו אני ובעלי מאוד חברותיים וכייפים תמיד שמח אצלינו אני אוהבת מאוד לארח מבשלת מכינה זורמים ספונטניים בקיצור הבנתם. ולמרות כל זה אף פעם לא היה לנו חברים אמיתיים וטובים תמיד בסוף זה נגמר איכשהוא תמיד זה חבורות בנויות כביכול ואנחנו נספחים. ואני כבר לא מצליחה להבין למה נמאס לי מזה. כל כך. אני רוצה חברים אמיתיים מכל הלב אני רוצה שבט. שהבית יהיה פתוח כל הזמן ואורחים ואווירה כאלה אנחנו איך אני יוצרת את זה איך אני עושה את זה????