שמונה שעות שהוא על היידים עם חום דלקת אוזניים אני לבד,בעלי במילואים הריון חודש שבעי אני שבורה לרסיסים באמת הכוחות הנפשיים שלי אזלו כבר בוכה מתסכול ועצבים אני סבלנית באמת אבל כמה אפשר ? משעה 12בצהריים אני מרימה אותו לא מצליחה להרגיע

חייבת רגע לשאול את דעתכן. אבא שלי איש מאוד חולה הייתה לי שיחה איתי שדיבר איתי על הירושה, שזה בית שמתחלק בינו לבין אחיו שבמידה וחס וחלילה משהו קורה אז שאדע איפה הכל כתוב ואיך זה מתחלק. אחרי השיחה הזו, הוא שאל אותי אם ממש לא אוכל לדאוג לעצמי את תדאגי לי? אמרתי לו ברור מזאת אומרת, ואז הוא אמר לי גם תשלמי לי על מטפל והכל? אז אמרתי לו אבא, אין לי כסף בשביל זה, בקושי אני מצליחה לסגור את החודש ולטפל בשני הילדים שלי. ושחס וחלילה יש עזרה מהמדינה ושאמצא לו בית אבות טוב ואדאג לו ברור אבל שלא יצפה שאקח אותו לבית אבות פרטי או שאביא לו מטפל כי אין לי. ואז הוא אמר לי את רוצה להגיד לי שאני אצטרך עזרה ואתה לא תדאגי לי? אמרתי לו בכסף לצערי לא אוכל לעזור לך, אבל בכל השאר כן. האם זה חצוף מידי מבחינתי לענות ככה? באמת לא הרגשתי שאני יכולה לשקר בעניין הזה, ולהבטיח דברים כאלה שבאמת אני מנסה לשרוד בעצמי בחיים הקשים פה עם שני ילדים קטני ובתחילת דרכי .