לבד אני מסתכלת על כל הזוגות שסביבי ובוכה. בעלי עזב את התינוק ואותי חודשיים אחרי הלידה. הוא פתאום קלט מה זה תינוק (הוא זה שרצה את ההיריון!!!!) והחליט שזה מפריע לו בתוכניות שלו לחיים. הוא רוצה לטייל בעולם כמו רווק ובלי שום אחריות או נטל של אשה ותינוק. זה הגיע משום מקום! המשפחה שלי תומכת הכי שאפשר ולא משאירים אותי רגע לבד. אבל זה לא מקל על הכאב של בעל שעוזב את הבן שלו ואת אשתו. מתי הכאב יעבור? אני מלאת עצב וכעס על העולם. הילד זה הדבר היחיד שגורם לי שמחה אבל שמחה עם כאב כי אני יודעת שהוא הולך לגדול בלי אבא שלו וזה הורג אותי