בנות אני עצבנית וכבר לא יודעת מה לעשות! בעלי כבר עבר את כל הגבולות אני לא יכולה לסבול אותו. אני כרגע בחופש עם הילדים כי אני סייעת והוא עצמאי. הלכתי להיות סייעת כי לא הייתה לי ברירה למרות שלמדתי מקצוע. אין לי אפילו יום אחד בשנה מי שישמור לי על הילדים. והייתי חייבת עבודה שתתאים למצב הזה. לעומת זאת בעלי פיתח לעצמי קריירה עם תמיכה מלאה שלי ועכשיו מרוויח לא רע ואני לעומתו הקרבתי את הקריירה כי לא הייתה לי ברירה. והוא אשכרה מעז לצאת עליי עכשיו ולהגיד לי שאני בבית כל היום לא עושה כלום בזמן שהוא עובד (סליחה באמת שאני בחופשה בתשלום) והוא עוד אומר לי איך את מעיזה לבזבז כסף שאת מרוויחה משכורת כזאת נמוכה (סליחה שאין לי ברירה וזאת העבודה היחידה שאני יכולה לעבוד בה)פתאום אומר לי תלכי תעבדי את מהבוקר עד הערב ואני אהיה בבית כל היום (תודה שנזכרת אחרי 10 שנים) מיותר לציין שהוא ב10 שנות נישואים לא נקף אצבע בבית. לא כלים, לא כביסות, סדר ניקיון הכל הכל עליי. והוא עוד אומר לי אני מחזיק את כל הבית על הגב שלי!!! כאילו אני לא עובדת! אני עובדת משרה מלאה בעבודה לא קלה! להיות סייעת זה לא קל!!!!! ובמקביל מתפקדת כעקרת בית!!!! לא ראיתי בעל חסר הערכה ומגעיל כזה!!!! פשוט בא לי להקיא עליו אני לא יכולה לראות את הפרצוף שלו. מה לעשות??? אני ישנה בסלון לא מסוגלת לישון לידו.

למי שיש בן ואז בת (הכוונה משני המינים) איך הקשר בניהם האם יש תחומי עניין משותפים? או שזה ממש מורגש ששני המינים שונים?