סיפור הלידה שלי- הגעתי לשבוע 41 ביום שבת ואמרתי די השבוע אני חייבת ללדת יום ראשון אני יולדת (טבעי/זירוז) העיקר ללדת!!!! באותו יום שבת בילינו כל המשפחה בבריכה חוזרים הביתה נכנסת להתקלח והופ קצת דימום נלחצת ממש… נסענו למיון - בודקים אותי ואומרים חמודה הפקק הרירי יצא אפשר לתת בלון (צוואר רחם אחורי וסגור!!!) או תשתחררי הביתה ותחזרי במהלך השבוע לביקורת ונראה איך מתקדם… חוזרים הביתה משעה 23:00 מתחילים צירים לא סדירים בעלי ישן ואני מנסה לסחוב את הכאבים , קמה הולכת , הכנסת להתקלח, כדור פיזיו. ככה סחבתי עד שעה 5:30 בבוקר 5:30 מעירה את בעלי אומרת לו קום תתארגן לאט לאט אני עם צירים וקצת דימום שממשיך אני חייבת לראות רופא מתארגנים ונוסעים לבית חולים למזלנו המיון ריק - קיבלנו אותנו ישר נכנסים למוניטור ובדיקת מיילדת - חמודה את בפתיחה 4 את נכנסת לחדר לידה הלם של החייםםםםם פתיחה 4 צוואר מחוק 70% מפה לשם הפתיחה התחילה להתקדם יפה ממש מתחילים לחיצות , פה היה קצת קשה ונגמר לי הכוח וברגע האחרון שכבר אין לי כוחות ואני מתחננת למיילדת שתקרא לרופא מביאים אולטסאונד נייד הבובה שלי התהפכה למנח O.P עם הפנים כלפי מעלה. תוך שנייה 10 אנשי צוות לוקחים אותי לחדר ניתוח אומרים לי יש לך הזדמנות אחת ללחוץ ונעזור לך בוואקום אם לא חייב לנתח כי מתחילות האטות בדופק. מקבלת ציר - צורחת לאלוהים ובוכה תוך כדי - ופתאום מניחים אותה עליי בוכה. זה אחד הרגעים שבחיים אני לא אשכח!!!!! הכל בזכות הרופאה שהייתה לי שאמרה לי לא לוותר ושאני מסוגלת ללחוץ והיא תעזור לי עם הוואקום. וברוך השם היום אנחנו מחבקים נסיכה קטנטנה💕💕💕💕 בקרוב אצל כולכן בידיים מלאות ובריאות.