הריון ראשון שבוע 39+4, עם צירים מחודש 8 והפקק הרירי כבר יצא השבוע. חייבת להבין אם רק אני בשלב הזה מתוסכלת ברמות של בכי לא הגיוני מהרצון ללדת כבר! ההריון שלי היה לא פשוט בכלל מהתחלה, הכי רציתי אותו בעולם ואני מודה גם על הקושי אבל בימים האחרונים אני מרגישה מוצפת כל כך, כל העולם שואל אותי נו מה את יולדת??? שואלים שאלות חסרות טאקט שברור לי שהן נובעות מדאגה ואכפתיות כלפי וכלפי התינוקת שבדרך אבל בתכלס הכל מקשה עליי. הציפייה הורגת אותי ואני מרגישה שכלום לא מתקדם לשום מקום. אני בוכה מכל פיפס ביומיים האחרונים ממש כמו אישה אחרי לידה חייבת להבין אם זה נורמלי? כל התחושות האלה שכבר די אני חייבת ללדת ולחזור לחיות את החיים שלי פלוס התינוקת שאני מצפה לה אבל ההריון גמר אןתייייי

היי.. נראה לכן בסדר לעשות לילד חדר בממד?

הגיוני שתינוקת כל הזמן בוחנת את כף היד שלה? ממש מסתכלת וחוקרת .. בת חצי שנה ולפעמים באוכל היד שלה כאילו עולה ויורדת כאילו ״מרביצה לבקבוק״ או משחקת לא ברור

אם יש לי מטרנה שהיא לא פתוחה אני לא יכולה להחליף אותה בסופר ? לא הביאו לי להחליף

תינוק בן שבוע יש לו פטריה בפה הוא לא מצליח לאכול בקבוק מה אפשר לעשות ?

שמות לבנים? מיוחדים