טוב אז הבטחתי סיפור לידה !!! יום שבת התחלתי להרגיש צירים , כאבי בטן וגב תחתונים. הרגשתי כמו פיפי שיצא לי . התקשרתי למוקד אמרו לי ללכת למיון יולדות כנראה זה ירידת מים וכנראה את צריכה ללדת עם הסימנים של הכאבים . הלכתי למיון לא היה לי צירים סדירים ולא היה ירידת מים . עכשיו בגלל שאני עם סוכרת הריונית אני יכולה לעשות זירוז וללדת (שבוע 39) . הלכתי על זה על הזירוז …בלון . התאשפזתי ביום שבת עשו לי את הבלון שיהיה לי פתיחה של 3 . יום ראשון בבוקר בדקו אותי היה לי פתיחה בדיוק של 3 . לא נפל הבלון אלא הוציאו אותו . העבירו אותי לחדר לידה . שם הרגשתי מזה צירים אמיתיים (ואווו כל הכבוד לבנות שלא לוקחות אפידורל אני מעריכה אתכן כפליים !!!! ) רציתי לירות לעצמי בראש . ישר ביקשתי אפידורל . האפידורל עבד יופי יופי הייתי בסטלה של החיים . ונתנו לי פיטוצין . עוברת שעה עוברות שעתיים בקושי פתיחה של חצי ס״מ . ככה היה מהצהריים עד לערב . אמרנו נמשוך עוד , שוב יום שני בבוקר פתיחה של בקושי 5 . הפיטוצין והאפידורל גמרו עלי באמת . הייתי באפיסת כוחות . ממש כאב לי . 5 בערב של יום שני בקושי פתיחה של 8 . אמרו לי שיש לי לי בצקת למטה , וגם הראש שלו טיפה עם בצקת , הוא לא יושב טוב בתעלה . האופציה לחכות 40 דקו. לראות אם יש שינוי בפתיחה או שללכת על קיסרי . אני העדפתי ללכת על קיסרי , היייתי באפיסת כוחות . הלכתי על קיסרי , לא אשכח איך פחדתי , איך רעדתי , אני כן זוכרת שהרגשתי שחיטטו בי , אבל ברגע שיצא בכיתי ואמרתי שזה שווה את כל הכאב והסבל שיש בעולם הבכי הזה שלו !!! אין מאושרת ממני . לאט לאט שתפתרו אותי התחלתי להרגיש יותר את הניתוח, איבדתי שם הרבה דם, ישר הרדמה מלאה . אחרי שעתיים של ניתוח שעברו בהצלחה שמו אותי להתאוששות . כשהתעוררתי בעלי ואמא שלי ישר באו אליי בבכי ״ את לא מבינה מה עשית לנו ״ ואני בוכה גם . לקחו אותי למחלקה שם אני רואה בבירור את האוצר היפה הזה , התחלתי לבכות ישר . איזה אושר אין לתאר . אני ובעלי התחלנו להתווכח איך נקרא לילד ואני בכלל מסטולה מתה ( בעלי תיעד הכל כמובן ) . והכאבים שהיו לא אשכח אותם לעולם . אבל יכולה להגיד שלג הכאב הזה היה שווה בסוף , אין כמו האוצר המושלם הזה ❤️❤️❤️❤️