פרופ' אריאל מני

המלצה על פרופסור אריאל מני למי שהייתה אצלו 🙏🏻

"אז מאיפה מתחילים? סיפור כזה בחיים לא שמעתם! הכל התחיל לפני 12 שנים, שני ילדים שהכירו בבית ספר, אהבה של פעם בחיים, שאחרי 7 שנים החליטו להתחתן. ומשם הכל התחיל! מחכים חודש, מחכים חודשיים להיריון שלא מגיע. מחכים עוד שנה ועוד שנתיים, מבינים שמשהו לא תקין. הולכים לרופא, מתחילים בדיקות ועיניינים... הרופא אומר לנו: "ילדים - לא בטוח שיהיה לכם" (הוא רק חשב!). התחלנו טיפולי ivf, הפריות (היריון מבחנה). בין לבין, לקחתי על עצמי באחת מהפרשות החלה שעשינו - *כיסוי ראש בשבת למשך 9 שבתות.* אחרי 9 שבתות מגלים שההיריון תפס!!! הריון יקר, הריון חשוב, שומרים עליו בסוד. מצליחים להסתיר את הבחילות, מצליחים להסתיר את ההקאות, מגיעים בשעה טובה לשבוע שכבר מותר לספר. מספרים רק להורים ולמשפחה הקרובה. ממשיכים לשמור על זה בשקט עד שיתחילו לשאול שאלות. מתחילים את הבדיקות; שקיפות עורפית עוברת מצויין, סקירת מערכות ראשונה מגיעה. מתרגשים מזה שאנחנו הולכים לגלות מה יש לנו... מתחילים את הבדיקה והרופא עובר חלק חלק, אומר לנו קודם כל זה 100% בת!! היינו בעננים..! בעלי שמח! (כמה הוא רצה שזה יהיה בת רק ה׳ יודע). *ואז הגיע שתיקה מפחידה. אנחנו מסתכלים אחד על השניה ומתחילים להבין שמשהו לא בסדר.* הרופא אומר לנו: "יש בעיה. יש איזה צ'יסטה שיושבת על הראש", וממשיך לשתוק. שואלים אותו מה עושים במקרה כזה, והוא עונה: "אני שולח אתכם לבית חולים לאולטרסאונד מוח, ואני מפנה אתכם גם להפסקת היריון!" יצאנו ממנו בוכים... שנינו לא יודעים מה לעשות!! נכנסים למיון למחלקת הריון בסיכון. שם האחות הראשית מסבירה לנו על התהליך, על הוועדה וכו'.. יוצאים משם, מתקשרים לעוד רופא באופן פרטי כדי לעשות עוד בדיקה מכוונת לראש. מסבירים לו את חומרת המצב והוא מגיע במיוחד. בנתיים אנחנו יושבים, מחכים לתור ואז מקבלים טלפון - הישיבה של הרב יורם אברג’ל זצוק"ל וממשיך דרכו הגאון הרב החיד"א: *קול רינה.* בעלי מבקש שהרב יברך אותנו ומספר לה את הסיפור.. והיא אומרת לו: "אני עכשיו מכניסה לו את השם שלך, אבל אני רוצה שמחר ברבע ל9 תהיה פה נכניס אותך לרב באופן אישי". מתאוששים קצת, מנסים להרגע אומרים שהכל משמיים ומקבלים הכל באהבה. הגיע תורנו לרופא, אנחנו יושבים אצלו, מקווים לשמוע שהכל בסדר, ומגלים עוד ממצאים: "אני רואה מום בלב. הגולגולת שלה לא סגורה ויש פה חור.. אתם רואים את החור? לשם ייצא המוח. בקיצור המוח של הילדה יהיה בחוץ!!" הרופא מוציא לנו תמונות, אומר לנו *תצא לכם מפלצת!!* הוא מראה לנו באינטרנט תמונות מזעזעות ואומר לנו שהיא לא תשרוד!! ואם תשרוד אז אנחנו נצטרך לתת אותה למוסד כי ילדים כאלה - אי אפשר לטפל בהם. *תצא לכם מפלצת! אני מציע תעברו הפלה. זה בקטנה, זה לא בר חיות!!* יום שישי הגיע אחרי שלא ישנו דקה בלילה. נוסעים לרב עם כל הטפסים וחושבים על איך עושים את ההפסקת הריון ומה נגיד בוועדה וכו.... מגיעים לנתיבות לרב ובעלי נכנס עם הדפים. לאחר מכן יוצא מהרב לבן עם דמעות בעיניים, מסתכל עלי ואומר לי: *"עצרי. לא עושים כלום! הרב אמר: ילדה בריאה יפה וצדיקה! לא להקשיב לשום רופא!"* מתחילים לקחת על עצמנו קבלות... *בעלי לוקח על עצמו ציצית, אני כיסוי ראש לתמיד!!* זה כנגד הלב וזה כנגד הראש... מצרפים את כולם אלינו וכל אחד לוקח קבלה. מחזקים את כל הסובבים שלנו ומתפללים לבורא עולם!! בנתיים אנחנו מתחילים לשמוע על מחלקת אמ״א של הידברות. מסדרים לנו פגישה עם פרופסור אריאל מני במעייני הישועה. ערב לפני זה בעלי הולך לשיעור תורה של הרב ברדא. הולך אליו מבקש שהרב יתפלל על העובר שלנו וסיפר לו את הסיפור... הרב אומר: אין שום חור בראש!! הכל בסדר! שיפסיקו לדבר שטויות. למחרת נכנסים לפרופסור והוא שולח אותנו שוב לסקירה מכוונת ראש. שעה וחצי בדיקה, כל הרופאים עומדים עלינו לראות מה קורה... מחכים לראות תמונות שהגולגולת פתוחה וכו'... מחכים ומחפשים... והפרופסור בעצמו עומד מסתכל עם הרופא... וכלום!!!! לא רואים חור!!!! רואים רק "הרחבה של חדרי המוח ומבנה לא תקין"... כולם בהלםםם!! אבל גם פה יצר הרע לא עוזב, והרופא אומר לנו: סיכוי גבוה לילד לא תקין! לילד משותק לא עלינו, ילד עם נזק מוחי קשה ביותר! הולכים הביתה ממשיכים לקבל על עצמנו קבלות, ממשיכים להאמין בבורא עולם ובשליחיו... בינתיים, מרגישים צורך להודות לבורא עולם. נוסעים לטיול קברות צדיקים. בדרך נכנסים לרב דוד אבוחצירא שליט"א ומבקשים ברכה. מספרים לו וגם הוא אומר לנו: *בלי דאגה! תצא לכם תצא לכם ילדה בריאה וצדיקה ויפה!!* מגיעים שוב לפרופסור, הולכים שוב לאולטסאונד והרופא אומר אותו הדבר. *אני אומרת לבורא עולם: כמו שאני שומרת על הראש שלי אתה תשמור על הראש שלה!!* מגיעה לשבוע 31. חודש שביעי, ירידת מים ספונטנית. נכנסים לחדר לידה, מחברים לכל המכשירים ומחכים. פתאום נכנס הרופא הבכיר של הפגייה, יושב מולנו ואומר: *"הילדה לא תשרוד דקה מחוץ לבטן. אין לה מוח. אולי אולי תשרוד שעה, אולי שעתיים, אולי שבוע, אבל קחי בחשבון שלבית לא תקחי אותה! הוא אומר לנו: נס לא יהיה פה!!!"* אנחנו מסתכלים עליו, אומרים לו הכל בסדר.. ה׳ איתנו, זה עוד ניסיון מני רבים. הוא בא לצאת מהחדר, קמתי, הסתכלתי עליו בעיניים ואמרתי: "אני רוצה שתשבע לי שאתה נלחם עליה כמה שאפשר". הוא מאשר ויוצא מהחדר. שמנו שירים ורקדנו.. בשעות הערב מתחילים צירים.. בודקים ואומרים שאין פתיחה, כנראה התייבשות וקיווצים. כולם הולכים הביתה, אני נשארת לבד, ובשעה 6:20 בבוקר *פריאל רינה* הנסיכה של אמא ואבא, הייתה בחוץ!!! מסתכלים עליה והיא הייתה הכי מהממת שיכולה להיות... *בוכה עם ראש רגיל והכל בסדר..* מעבירים לפגייה, בעלי הולך איתם ושולח תמונה של הדבר הכי יפה בעולם!! אני מתאוששת והולכת לפגייה, הרופא מכניס אותנו לחדר ואומר לנו: היא על פניו ניראת טוב, אבל המוח עדיין בנוי אחרת. מסיימים שם, מתחילים בדיקות, כל יום שעובר פריאל רינה פשוט גיבורה!!! בהתחלה הייתה זקוקה לתמיכה נשימתית, אמרו לנ