אני מרגישה כ"כ מטומטמת! הבת שלי התחילה מעון.. בספטמבר היצה רק יומיים לשעתיים, היה לה מהמם והיא זרמה ממש! אכלה ושיחקה ונפרדה ממני בלי בעיה... אחר כך נידבקה באיזה וירוס ומאז נשארה בבית .. היום הגיעה רשמית למעון.. הגענו בדיוק כשהגישו ארוחת בוקר ב8 וחצי . הבוקר היה די לחוץ, כי ארגנתי גם את אחותה הגדולה... והיא ינקה תוך כדי שינה ולא ממש חשבתי שצריכה לינוק. בכל אופן, המטפלת שלה באמת מצוקה לקחה אותה וחיבקה אותה.. העניין שלא יודעת איפה הראש שלי היה אבל תכלס היא בטח לא זוכרת אותה! והיא גם לא זרמה ובכתה.. והמנהלת(שגם אני בטוחה שהיתה לה כוןהה טובה) אמרה שאני יכולה לשחרר כי כולם פה מסתגלים שוב.. (אני חושבת שהיא לא הבינה שלא הגיעה הרבה זמן כי פשוט לא הבאתי אותה..) זה איכהוא השפיע עלי, ניסיתי להושיב אותה לאכול ..היא לא רצתה בסוף.הבאתי אותה למטפלת ילד עם משחק היא מעט התעניינה בו. שורה תחתונה אני פשוט כועסת על עצמי איך הייתי ככה רחמנית נתתי למנהלת להשפיע עלי לא נשארתי איתה כמו שצריך כי זה תכלס ממש הסתגלות ראשונית בשבילה והלכתי כשהיא בוכה שאני ממש ממש משתדלת בגילאים האלה לא לעשות את זה. כאילו אם הייתי משהו כמו חצי שעה איתה ובהיכרות עם המטפחת והיא עדיין בכתה והתקשתה אז ניחא... אוף הפנים שלה העצובות כשהלכתי גמרו אותי. כועסת על עצמי שאני לא הקשבתי לעצמי ונתתי לקולות חיצונים(שובבה אני בטוחה שלא היתה שם כוונה רעה) להשפיע עלי. אני כל כך מקווה שאלמד מהמקרה הזה כי אני שינאצ שונאת שונאת שמשפיעים עלי מבחוץ!! כשאני יודעת שזה לא מה שאני מאמינה בו! מאמי שלי, אני מרגישה שבגדתי בה. אציין כי אחרי בערך חצי שעה הם יצאו לחצר היא בה נרגעה, שיחקה וגם אכלה וכשהגעתי למעון היא היתה בלול וצחקקה עם המטפלת שניקתה... חיים שלי!! אמא שלה עפיפון בלי עמוד שדרה!!

היי בנות החמה שלי אישה טובה באמת. אבל היא לוחצת עלי ועל בעלי להכניס את התינוק שלנו למעון. הוא בן שנה. בעלי מאז שהכרתי אותו הוא עצמאי עם עסק, תמיד עובד מהבית ומקבל גם קצבה על תאונה שעשה בעבר. אז אני יוצאת לעבוד שאבתי חלב בעבודה. והוא נשאר עם הבייבי בבית ועושה איתו באמת כיף והם מסתדרים מעולה. אין לנו כרגע כסף מיותר למעון (שעולה 4 אלף) חיים בשכירות בבית קטן. מעדיפים לחסוך את הכסף אבל היא גם אומרת למשפחה שלי שהילד חייב מעון ושבעלי מקשיב לי ושאני מחליטה. זה מממש ממש לא נכון!!! בנוסף אנחנו שומעים מה קורה לצערי בחלק מהמעונות סארץ על התעללות ונהיים עוד יותר חרדים למצב. לדעתנו הכי טוב שיהיה עוד שנה בבית. גם בעלי עובד מהמחשב אחר הצהריים שאני עם הבייבי בבית וזה לא מתנגש לו. אבל כבר די אני לא יכולה לשמוע את זה ואני לא רוצה לריב איתה ובעלי לא מוכן להגיד לה כלום.

חודש אחרי קיסרי שני אם ילדה בת שנה וחצי איתי בבית לא במסגרת והקטנה כבר בת חודש אין לי עזרה מאף אחד זה קשה נכון אבל מסתדרת חמתי גרה מתחתי והיא כול יום רוצה לעלות לשתות נס קפה ולשבת אצלי כן ומתי היא מתחילה להתקשק ולשלוח הודעות שהגדולה כבר במיטה ב 20:00 היא לא עוזרת לי בכלום ומתי שהיא עולה אלי היא יושבת ורק מדברת מדברת בלי סוף והולכת הביתה ב 2 בלילה 1 בלילה ואני גמורה גם ככה קשה לי אם 2 בלי עזרה וניקיון הבית ולבשל והכול עלי וכול יום אותו סיפור גם ככה הקטנה מתעוררת כול 3 שעות ואני קמה איתה די נמאס לי כול יום אותו סיפור איתה גיסתי גרה גם לידי והבן שלה ב 3 והוא במעון ושחמתי הולכת לשבת אצל גיסתי היא שולחת את הבן שלה אלי בשביל לשבת לשתות אצלה כוס קפה בשקט ואני כאן אם 3 בלי עזרה וכול יום אותו סיפור איתה ואני גם שואבת בלעדית התעייפתי אני בוכה אין לי כוח כבר מה יש לעשות אצליי והיא רק מבלבלת ומדברת שטויות ומרכלת על אנשים ועוד משהו שאני עצבנית מימנה חשבתי לרשום את הגדולה למעון כי קשה לי אז בעלי ירד שאל אותה איפה יש מעון טוב באזור אני לא מהעיר שלו אז שאל את אמא שלו ישר התקשרה אלי ואמרה לי במקום לשים אותה במעון תביא לי אותה בשעה 10 וקחי אותה ב 3 ותשלמי לי כן הילדה ב 12 יושנת צהריים עד 2 אש זה כאילו להביא לה תילדה שתישן אצלה צהריים והיא תיקח כסף על זה אומרת לי תאכילי אותה בבוקר תחליפי טיטול ותביא לי אותה אז מה תעשי איתה שעתיים והיא נכנסת לישון צהריים

רוצה להתגרש מבעלי ( ידועים בציבור), כל הזמן רבים, ואומנם לא באמת נהנתי מלחיות לפני זה אבל הוא עשה לי את החיים שלי סיוט אחד גדול. יש לנו ילדה בת 6 חודשים ביחד ורוב הטיפול עלי מה שעליו הוא תמיד מצפה שאני אשתחווה לו ואנשק לו את הרגליים על זה שנתן לי לישון שעתיים אחרי שלא ישנתי יומיים שלמים, או שנותן לי ללכת לשירותים או אפילו לצחצח שיניים ולאכול משהו, ושלא תיטעו- אני עדיין אוהבת אותו כן? אבל אני מעדיפה את הבריאות הנפשית שלי דיי נמאס לי כבר לבכות יום יום בבית הזה ולדעת שגם ככה לא אכפת לו. הוא מעביר אותי גהנום, הוא בזבזן(בעיקר על עצמו כן? הוא הביא לי לבית בגלל אי תשלום של חשבונות יותר מ 3000 שקל וזה אחרי שסגרתי לו מינוס ענק בחשבון כי כמעט היקלו לו את החשבון+ אני כבר שנתיים משלמת את השכירות בבית מהצ׳קים שלי כי לא היה לו מאיפה שזה כבר סיפור אחר.) אני לא עובדת כרגע כבר חצי שנה בגלל הילדה, אין לי גם אפשרות להשים בגן כי אין לי איך לשלם מעון בכללללל אפילו לא שקל.. אני לא יודעת איך להתגרש ממנו בטוח, איך להגיד לו את זה בכלל (אנחנו כל היום רבים לא נראלי באמת ישנה לו אם נתגרש או לא) ובטח לו יודעת איך להתחיל חיים חדשים בלי שקל על התחת, אני סה״כ בת 20 אני באמת לא יודעת מה לעשות מרגישה שהרסתי לעצמי את החיים עם זה שהחלטתי להביא ילדה ועכשיו נדפקתי, מרגישה בבית כלא, עשיתי קורס לציפורניים, אפילו לא היה לי זמן להתחיל ועכשיו בטוח שלא וסתם זרקתי על זה 7 אלף כי באמת האמנתי, הוא לא נותן לי להגשים את עצמי הוא לא נותן לי חופש אני לא רוצה את זה יותר…..

המשפחה של בעלי אובססיבים לבן שלי ברמות מטורפות כאלו כבר מוציאים לי את הנשמה בחיי. כל יום חמותי שולחת לי הודעה להביא את הבן שלי אליה, בהתחלה הייתי מביאה לה אותו כי גם לא היה מעון, היא הייתה מחזירה לי אותו מאוחר וכל הזמן רצתה לדעת איך הוא ישן מה איתו כל הזמן מדברת עלי בצורה אובססיבית, אני עוד לא נכנבת לבית שלהם היא כבר קופצת עליו וגם הילדים שלה, הם רבים עליו מי מחזיק אותו וכל מיני דברים שפשוט גורמים לי לעצביםםםם!! כאלו תשחררו מהילד מה נסגר, החלטתי שאני פשוט לא מביאה לה אותו יותר, והיא לא מפסיקה לשלוח לי הודעה כל יום להביא לה אותו, כאלו תביני את הרמז תשחררי כבר!!!

בנות אוף ראיתי היום פה פוסט על מעון והתעללות אני עובדת במעון. נותנת את הנשמה לילדים. ככה אני מרגישה בכל אופן.. יש ילדה קבועה אצלי בקבוצה שתמיד שאמא שלה באה בסוף. יום היא רצה לאמא שלה מים מים כאילו היא לא שתתה כל היום. הבקבוק נמצא זמין לה בכל רגע נתון. ובחיים לא אמרתי לה אל תקחי מים. אולי יצא לי להגיד לה תיכף נשב כולנו ונשתה לייד השולחן כי היה בלאגן באיזור של הבקבוקים ולא רציתי שישפך.. זה מבאס מרגיש כזה רע.. כל פעם חושבת מה האמא חושבת עלי. וזה דיי מתסכל אותי.. בתור אמהות מבקשת ממכן. מותר גם להקשיב לצוות לקבל להכיל ולהבין. היה לי עוד סיפור עם ילדה שנפלה ואמא שלה עשתה לי סרטים ורצתה לפתוח מצלמות. בשמחה אינלי מה להסתיר אבל זה סתם הרגשה מבאסת שלא סומכים עליך כן ילדים נופלים לפעמים רצים ומתנגשים או רבים ביניהם זה קורה וזה לגמרי תקין בעייני. קיצער סתם שיתפתי באסה שלי..

שעמום בגן. בן שנתיים.. שלחתי מכשיר הקלטה, הכל יפה הכל טוב המטפלות מדברות יפה וחייכניות אבל הגן הזה הוא במצוקה( תמ״ת) של כוח אדם ותמיד יש מרדף אחרי פיפי קקי ולא להרביץ והמטפלות עייפות ומותשות ... הילד שלי הוא ילד סקרן והייתה תקופה שסירב להכנס לגן והנחתי שזה פשוט משעמום ודברתי איתן כללללל יום!!! שיפעילו שיעשו שישחקו.... יש הרבה משחק חופשי והילד שלי מתוסכל פוחדת ממעון פרטי ולא יודעת מה לעשות בשנה הבאה בהקלטות אני לא שומעת את הילד שלי מדבר ב כ ל ל ! אין פעילויות אי ןכלום רק מידי פעם לעיתים רחוקות איזה פעילות מים בגינה או חוג פעם בשבוע של חצי שעה זהו! כל פעם אני אוסםת אותו ב14:30 /15:00 ואני האטרף חהפעיל אותו להעסיק אותו בכישה המונטסורית שאני מאמינה בה ולא מרגישה שזה מספיק כי 7-8 שעות משמעותיות ביום שלו הוא בגן הזה ויוצא לי הרבה לראות אותו ״בוהה״ מה שאני מאמינה שקרה בהקלטות כי הוא פשוט לא דיבר..גם לא דיברו אליו הוא תמיד לבד כי הוא ילד טוב אז מאמינה שהוא מאלה שמסתכלים על אחרים שקורה משהו...זה כואב לי ...הוא סקרן ועןשה פעילויות מדהימות מגיל קטן...ושם זה פשוט מרגיש לי בייביסיטר ותו לא. מה עוד אפשר לעשות?? דברתי כל כל הרבה והמנהלת כאילו שלחה לי תמונות שלו איזה שבוע רצוף שהוא נמצא בפעילות בוקר...אבל גם הפעילות הזו לא קורית הרבה כי לפי ההקלטות הוא פשוט לא עשה שום פעילות באותם ימים....קיצור מתוסכלת וכןאב לי עלי כי הוא פשוט ילד סקרן...הוא כל היום אומר מוצצי ושמות של ילדים (הוא לא לוקח מוצץ) ומרגישה כאילו שבאמת אין מה לעשות שם והוא עוזר למטפלות עם הילדים האחרים מביא להם מוצץ וזה...כאילו לא עעשיו עוזר הכוונה שהן ליוצות לטפל בתינוקות הבוכים והוא שאין לו מה לעשות אז הוא מבצע פעולות כדי לעזור להן...פליז עזרה מה לעשות מה לא מעון פרטי לא בא בחשבון. הוא היה שם, הלב שלי לא היה שקט.