הבת שלי בת שנה וחצי מגיל 9 חודשים עד היום במסגרת בספטמבר הקרוב אני נאלצת להעביר אותה למעון אחר ומתלבטת בין 2 אופציות מעון 1 - בתוך היישוב, קטן 14 ילדים בלבד מעון חדש (נפתח בפברואר האחרון) צוות סבבה אבל יש הרגשה לפעמים שהם עוד לא לגמרי יציבים מעון 2 - 10 דקות נסיעה מהבית , 26 ילדים בקבוצה של הגדולים (שנה וחצי עד 3 ) 4 מטפלות את המובילה אני מכירה מהעבר אישה מקסימה ואוהבת מאוד, גן גדול ומושקע מאוד. עכשיו למה ההתלבטות - אני באוגוסט צריכה ללדת ומתכנתת להכניס את התינוקת במרץ למעון במעון 1 לא יהיה מקום ככל הנראה (הם מתכננים הגדלה אבל לא יודעים מתי זה יקרה ) אז אהיה חייבת לשים אותה במעון 2 (צריכה לחזור לעבודה לא יכולה להישאר איתה עוד בבית) מתלבטת אם לשים את שניהם במעון 2 או לשים את הגדולה במעון 1 ואת התינוקת אחרי שתיוולד בע״ה במעון 2 קצת קשה לי עם מעון 2 משני סיבות מרגישה שהוא גדול מידי - 26 תינוקות מרגיש לי המון בגלל שהוא מצריך ממני 10 דקות נסיעה ומצד שני מאוד רוצה שהם יהיו תחת אותו ״בית״ גם אם בקבוצות שונות כדי להימנע מפיזורים ב2 גנים

מה הייתן עושות? כמעט הבן שלי מת היום.. ילד מהמעון שלו ישב עליו וחנק אותו ממש חזק ובמזל המטפלות ראו את בזמן והרחיקו אותו משם.. הבן שלי הסתגר עם עצמו ולא דיבר על זה בבית. הוא רצה להראות שהוא בסדר ולא סיפר שהרביצו לו ושאלתי אותו לגבי השריטות שיש לו על העורף הוא אמר לי שx הרביץ לו.. המטפלת שלו התקשרה כדי לעדכן אותי מה קרה ופשוט הייתי מזועזעת, היא גם סיפרה לאמא של אותו ילד והיא אפילו לא דאגה לשלוח הודעה ולבקש סליחה ושהיא תחנך את הילד שלה בקשיחות יותר.. האמא מספרת שגם בבית הוא מרביץ לאחרונה יותר.. היה עוד פעמים שהוא הרביץ לבן שלי בתחילת המלחמה וזה נרגע ועכשיו זה פשוט הגיע למצב של כמעט מוות! אני מפחדת לשלוח אותו למעון שהוא כל כך אוהב בגלל אותו ילד.. מפחדת שיקרה משהו בלתי הפיך לבן שלי 😭 אם זה היה בית ספר ביו משעים את אותו הילד אבל כאן זה מעון ואני לא יודעת מה לעשות.. המטפלת אמרה שהיא תרחיק את הילד מהבן שלי ובכללי מכל הקבוצה כי הוא פשוט מרביץ להם כל הזמן..

אני מרגישה שאני חובה התעללות כלכלית אנחנו יוצאים מעל עשור מגיל 17 כיום בני 30 נשואים שנה וקצת עם תינוק בן כמה חודשים. הכרתי אותו בתור אחד שעובד עבד אצל קרוב משפחה שלו בעסק מהבוקר עד הערב במשך כמה שנים. אחרי גיל 19/20 הוא עזב את הקרוב משפחה והחל לחפש עבודה עובר כל פעם מעבודה לעבודה תקופות ארוכות לא עובד ישן בלי שאיפה בלי עתיד בלי כלום. כשהיינו רווקים זה הפריע לי שלא עובד אבל זה לא הפריע כמו שהיום כי אנחנו נשואים עם ילד. במשך כל התקופה שהייתי בהריון עבד אולי חודשיים ואני הייתי בהריון ועבדתי .. לא הייתי מבקשת ממנו שקל כל החסכונות שלי הלכו שילמתי תמיד קניות הכל כי אנחנו זוג ולא התחשבתי על כלום. בשנה שהיינו נשואים ההורים שלנו עזרו לנו עם הכסף של השכרת הדירה. היה פיצוץ כי ערבתי כבר את ההורים של שנינו בזה שלא עובד ואני לא יכולה כבר לראות אותו ישן והולך לישון לשאת הבוקר שאנשים קמים לעבודה!! (מציינת שהוא מעשן קנאביס) ההורים דיברנו עם שנינו ניסו להשלים למרות שהיה לי קשה רציתי להתגרש כבר!!!! בשנה השניה הוא משלם את השכירות לבד אחרי שהשלימו בינינו עבד שוב חודש וחצי ושוב יושב בבית נמאס לי לראות אותו בבית כבר יש לי כעס ועצבים אליו. עד היום האינטרנט והטלוויזיה בבית היו על החשבון שלי וכיום אין לי כסף כי בזבזתי הכל ועובדת קצת כי הייתי בחופשת לידה ועדיין עם הילדה. אין לי אינטרנט בבית ולא חיבור לראות טלויזיה. קניות עושה פעם בשבועיים לא יכולה לבקש ממנו כסף לא לאימונים לא לטיפוח שלי לא לכלום!!!!! הוא אומר לי בפנים שההורים שלי תמיד ינסו להשאיר אותי איתו כי לא רוצים שנתגרש. והילד ישאר בלי אבא אני לא רוצה להתגרש אבל אני רואה שאין לי עתיד איתו כל החברים שלו מסביב עם עסקים כבר והוא העומלל היחיד שחי על הלוואות. ועוד רצה שאני יקח הלוואה והוא ישלם מאיזה כסף אתה תשלם שאתה לא עובד!?????? לא לקחתי ולא יקח. הוא טוען שלא עובד כי לא רוצה להיות שכיר כי יודע איזה פוטנציאל יש לו לעצמאי אבל אין לו שקל על התחת להיות עצמאי אז מה אתה רוצה ?!!!! שנחייה ככה בעוני. אני לא רגילה לחיים כאלה ההורים שלי לא החסירו ממני דבר תודה לאל וגם שלו לא !!! אנחנו כבר בדיכאון כמה ימים חושבת על העתיד איך נשלם מעון לילד איך נשלם שכירות וחשבונות שנה הבאה מרגיש לי שהוא לא התבגר חייבת לציין שהיה קטן לא החזיקו איתו בשום בית ספר העיפו אותו מכל מקום כי היה ילד בעייתי לא סיים אפילו עד הסוף את בביה״ס. מה אתם מציעות לי לעשות???? כרגע הוא מתחזק וחוזר בתשובה אבל תפסתי אותו מעשן בשב והתאכזבתי כי אני שומרת שבת ומתקרבת לדת יותר גם בשבילו

עד לפני רגע בעלי היה בצד שלי. שמע שדוד שלי מכניס את התינוק שלו לגן כי אשתו רוצה לחזור לעבוד. ושמע שחמתי אומרת לו מה אי אפשר לחיות על משכורת אחת שהיא גם תצא לעבוד שתזרוק אותו על האמא שלה או על הסבתא שלה ואם זה לא אפשרי תכניסו אותו לגן וכו וכו וכו.. עכשיו אני עצבנית!!!!!!! תגידו מה אתם חושבים. אני בן אדם נורא מחושב ותמיד רואה כמה צעדים קדימה ודברים שאנשים אחרים מתקשים לראות. מגיל קטן היה לי ממש קשה במסגרות כפו עליי. זה חלחל לי עמוק עמוק. לא אהבתי מעון/גן/בית ספר/תיכון זה עשה לי מעוקה בגלל שאמא שלי לא הייתה במיטבה ושמה את הראש שלי בחזקת המדינה ואני הייתי ילדה שובבה הייתי עושה בעיות בבוקר ואז הרווחה הייתה מאיימת עליי שיוציאו אותי מהבית ושאני חייבת לבוא ואם לא אז כנראה משהו לא תקין בבית. ומוסיפה לדכאון של אמא שלי. ככל שהם כפו עליי ככה רציתי יותר לברוח. ולא להגיע. רציתי לעשות להם דווקא שבתכלס אני יורה לעצמי ברגליים. אבל זה לא עניין אותי. פרשתי בכיתה י אחרי שעמדתי בבתי משפט כמה פעמים מולם וניצחתי כי השופט שמע שאני שפויה מידי. ובנינו? כל ילד שהם מוציאים מהבית הם מרוויחים על הראש שלו כסף. הם כל כל שרף להם שלא הצליחו להוציא אותי. בקיצור כפי שהבנתם מנסים לשכנע אותי להכניס את התינוק שלי לגן ואני לא מעוניינת להכניס אותו עד גיל 3. הסיבות בגלל ש: הוא עדין קטן לדעתי. זה יוצא לי לא כלכלי ולא מחושב כי גן לפני גיל 3 זה כמו שכירות ואני לא בן אדם שיודע להחזיק מלא זמן בעבודות רק בעבודה אחת מסויימת שזה העבודה הקבועה שלי לפני ההריון שזה מאבטחת אבל שם אין משרת אם וצריך לקרוע תתחת 12 שעות למינימום... ולי אין אופציה כזאת. ובעיר שלי אין כזה מבחר של עבודות או שהכל פיזי או שהכל קופאית בסופר שזה משמרות ויש שעות מסוימות ולא רוצים לקבל אותך. לעבוד מהבית אני לא מוצאת בגלל שכל דבר זה תצטרפי לזום ותשלמי 200 שקל לכל השנה נראלי עוקץ לא מאמינה בזה. ככה שגם אם אני יעבוד כל המשכורת שלי תילך על הגן ולא לכיס אני לא יוכל להריח יותר מ3 אלף ובעיני זה לא מחושב לא עוזר ולא כלכלי. גם אני מפקירה את הבן שלי בידי זרים גם קורעת תתחת בעבודה ומשלמת לזרים את המשכורת. גם מפסידה עם הבן שלי זמן איכות. וגם אחרי שסחבתי אותו 9 חודשים לא מגיע לי להיות עם התינוק שלי?? הרי גם אם אני יעבוד או לא יעבוד זה יוצא לי אותו הדבר ההבדל היחידי הוא שאני מפסידה את הבן שלי אבל שיהיה לי שגרה-לקרוע תתחת סתם בשביל אנשי גן. לא מקובל עליי . מה הם עושים יותר טוב ממני? אני אמא שלו! אני יודעת מה הכי טוב לו וגם כרגע מה שקורה עם הגנים כל שניה אלימות זה מפחיד אותי אי אפשר לדעת איפה זה קורה גם בגן 10 כוכבים זה יכול להשתנות ברגע. אז כרגע שהוא לא מדבר זה גם לא יתרון בשבילי. נכון שגן זה התפתחותי שיהיה לו חברים וזה אבל ברוך ה יש לנו מלא ילדים קטנים במשפחה זה לא האישו כאן. גם אני יכולה לשים לו שירים ולעשות לו פעילויות.. ואוו. אני לא אוהבת להיות מוגבלת. איתו אני עושה הכל. מרגישה טוב ועם ההחלטה שלי. ברוך השםםםםםםם שאני אדם מרחיב אופקים ויודעת לחיות עם משכורת אחת. בעלי חזר לעבוד אחרי תקופה קשה שלא שלא אציין כאן כרגע. החודש האחרון היה קשה ממש כי היינו תלוים בביטוח לאומי וקיבלנו רק 4 שזה כלום לעומת 8 שבעלי מרויח. חודש הבא יהיה יותר טוב . ונחזור לשגרה. ולא אהיה תלויה באפחד. אפעם לא ביקשתי מאנשים כסף וידעתי להסתדר במה שיש. הם אנשים בזבזנים אני קונה מה שצריך באמת. וזהו מה אתם חושבים? לא אוהבת תכפיה הזאת אתם רוצים להכניס ילדים לגן תכניסו מה אתם רוצים מהבן שלי? מה זה עניינכם? ואל תגידו שזה לטובתי כי זה לא! חמתי אין לה בעיה שהבת שלה יושבת בבית עם התינוקת שלה אבל יש לה בעיה שאני יושבת עם התינוק שלי. צבועה. מלכלכת על המשפחה שלי אומרת עליהם הם משפחה שלא עושה כלום אנחנו עובדים לא ידעתי שאת יותר טובה מאיתנו יחיה בסרט את המלחמות שהמשפחה שלי עשתה את לא עשית ולא תעשי אין לך זכות לשפוט את לא יודעת מה זה אמא בדכאון שחיה על קצבה ומה זה סבתא שכל הבית עליה ועם שברים בגוף. את לא יודעת מה זה אבא עם קילה ופלטינה ברגל שהוא בעצמו במצוקה כלכלית באה ושופטת את המשפחה שלי ואומרת לבעלי שבגלל שהיא עובדת אז היא יותר טובה מאיתנו. ואומרת למה אני לא עובדת ומי ישמור על הבן שלי? את בטח.. שומעת אותו בוכה אפילו לא מתייחסת. לקחתי אותו ב3 בלילה מהבית שלה בגלל שהיא לא דאגה שיהיה לו איפה לישון ורצתה שהוא ישן בעגלה ואז אומרת לבעלי אבא התעצבן שהיא לקחה תילד והלכה תתעצבנו עד מחר. למה הבן שלי צריך לסבול בשביל שיהיה לה טוב בעין?

אני משתגעת!!! סוף הריון ישנה ביום לא בקושי מצליחה בלילה והבן שלי עושה לי בית ספר אין לי כח לטפל בו!!! הקורונה הזאת שבשה לי את המערכות אי אפשר לצאת אין מעון כל היום בבית בסוך הריון שבוע 38 הילד כמעט בן שנתיים וצריך לשבת איתו עד שהוא נרדם!!! אם לא הוא יוצא מהלול אפילו באמצע החילה הוא יוצא ומרעל לשבת לידו! מה הסיפור שלו?? אין אני מתחרפנת ואז עצבנית עליו בבוקר יש לי מלא ייסורי מצפון על שאני הורסת אותו אבל קשה לי שחר לחשוב על עוד תינוק אין לי כוחות כבר 😢 ככ רוצה להיות אופטימית ולעשות אבל אין לי כח ואין לי מוטיבציה ואני סתם מזיקה לבן שלי ולעובר שלי לא מצליחה להשתלט על הכעס והעצבים שלי עליו ואז מרגישה רע אני מרגישה שאני פשוט אמא גרועה בבקשה תנסו להבין אותי ולעזור לי ולא לשפוט אותי או לצעוק עליי , מספיק שאני עושה את זה לעצמי כל היום תעזרו לי תנו לי פתרונות ועצות כי אני מאבדת את זה