תבל

משמעות השם תבל

תבל הוא שם עברי עתיק ומיוחד במינו, שמקורו בלשון המקרא ומשמעותו "תבל" או "עולם". השם מופיע במקרא פעמים רבות כשם נרדף לעולם כולו, כמו בתהילים "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים" ובמקומות נוספים שבהם תבל מסמלת את כדור הארץ המיושב, את היקום כולו. השם נושא בחובו משמעות קוסמית ורוחנית עמוקה, המבטאת את כלליות הבריאה ואת הרחבה האינסופית של העולם. אנשים הנושאים את השם תבל נתפסים לעתים קרובות כבעלי ראייה רחבה ופתוחה, עם תחושת אחריות כלפי הסביבה והחברה. הם נוטים להיות אידיאליסטים, בעלי חשיבה פילוסופית ועניין עמוק בשאלות קיומיות ורוחניות. תכונות אופי נוספות המיוחסות לנושאי השם כוללות סקרנות אינטלקטואלית, רצון לחקור ולהבין את העולם במלואו, ויכולת להסתכל על דברים מפרספקטיבה רחבה וכוללת. השם תבל מעניק לנושאו תחושה של שייכות למשהו גדול יותר, ומעודד בו תכונות של אוניברסליות, הומניזם ודאגה לעולם כולו.