רבקה

משמעות השם רבקה

רבקה הוא שם עברי עתיק ומכובד במיוחד, השזור עמוק בתרבות היהודית ובמסורת המקראית. השם נגזר מהשורש ר-ב-ק, שמשמעותו "לקשור" או "לרתום", ויש הפרשנים שמפרשים אותו כ"מרתקת" או "כובשת בחינה". רבקה אמנו היא אחת מארבע האמהות במקרא, אשת יצחק ואם יעקב ועשו. הסיפור המקראי מתאר אותה כאישה יפהפייה, אדיבה ומסורה, שהפגינה חסד יוצא דופן כאשר השקתה את עבד אברהם ואת גמליו. רבקה נודעה גם בתושייתה ובאומץ ליבה, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטתה לעזוב את בית אביה ולצאת לארץ לא נודעת, ובהמשך בתפקידה המכריע בהבטחת הברכה ליעקב. נשים הנושאות שם זה נתפסות לעתים קרובות כבעלות אישיות חזקה ועצמאית, בעלות חוש אינטואיציה מפותח ויכולת להכיל אחרים. הן נחשבות למנהיגות טבעיות, בעלות נדיבות לב ורגישות לצרכי הזולת, תוך שהן שומרות על נחישות ועוצמה פנימית. השם רבקה נשאר פופולרי עד היום בקרב משפחות יהודיות מסורתיות, והוא מסמל חיבור לשורשים, לערכי משפחה ולמורשת רוחנית עשירה.