פנחס

משמעות השם פנחס

פנחס הוא שם עברי עתיק בעל משמעות מיוחדת ומורשת היסטורית עשירה. מקור השם אינו ודאי לחלוטין, אך הפירוש המקובל ביותר מקשר אותו למילה "פה-נחש" שפירושה "פה של נחושת" או "פה כהה", ויש הסוברים שמקורו במילה המצרית העתיקה "פנחסי" שמשמעותה "הנובי" או "בעל העור הכהה". פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הוא הדמות המרכזית הנושאת שם זה במקרא, והוא זכור בעיקר במעשה גבורתו וקנאותו לכבוד ה' כאשר הרג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור, ובכך עצר את המגפה שפרצה בעם ישראל. בזכות מעשהו זה, זכה פנחס ל"ברית שלום" ולכהונת עולם לזרעו. אנשים הנושאים שם זה נתפסים לעתים קרובות כבעלי אופי נחוש ועקרוני, בעלי אומץ לב לעמוד על דעתם ולפעול למען צדק ואמת גם כשהדבר דורש אומץ רב. הם נחשבים לנאמנים, מסורים לערכיהם, ובעלי תחושת אחריות חזקה כלפי קהילתם. השם פנחס נשא על ידי דמויות רבות לאורך הדורות והוא נותר פופולרי בעיקר בקרב יהודים שומרי מסורת.