לאיה

משמעות השם לאיה

לאיה הוא שם עברי עתיק ויפהפה, שמקורו במקרא. השם מופיע לראשונה בספר בראשית, כאשר לאה היא בתו הבכורה של לבן ואחותה הגדולה של רחל. לאה הייתה אשתו הראשונה של יעקב אבינו ואם לששה מבניו ולבתו דינה. משמעות השם נתונה לפרשנויות שונות: יש המסבירים אותו כ"עייפה" או "יגעה", בהתאם לתיאור המקראי של עיניה הרכות, ואחרים מפרשים אותו כ"פרה בר" או "אילה", המסמלים חן וגמישות. לאה מתוארת במסורת היהודית כאישה חזקה, סובלנית ומסורה, שזכתה בברכה עצומה של ילדים רבים. נשים הנושאות שם זה נתפסות לעתים קרובות כבעלות אופי עמוק, רגישות נפשית גבוהה, ויכולת להתמודד עם אתגרים בחוזק פנימי. הן נחשבות למסורות, נאמנות, ובעלות תחושת אחריות משפחתית חזקה. השם לאיה נושא בחובו מורשת של אמהות, עוצמה רוחנית, וחיבור עמוק לשורשים העבריים והמקראיים.