טוביה

משמעות השם טוביה

טוביה הוא שם עברי עתיק ומשמעותי במיוחד, שמורכב משני חלקים: "טוב" ו"יה" (קיצור של שם ה'). המשמעות המילולית של השם היא "טובו של ה'" או "ה' טוב", והוא מבטא הכרת תודה והודיה לבורא על טובו וחסדו. השם מופיע מספר פעמים בתנך, והדמות המרכזית ביותר היא טוביה העמוני שהתנגד לבניית חומות ירושלים בימי נחמיה, אך ישנם גם טוביות חיוביות בתנך, כמו הלווים שלימדו תורה בימי יהושפט. בתקופה השנייה של בית המקדש השם היה נפוץ מאוד, והוא שב ונעשה פופולרי בעת החדשה, במיוחד בקרב משפחות דתיות ומסורתיות. אנשים הנושאים את השם טוביה נתפסים לרוב כבעלי אופי אופטימי, חיובי ומלא תקווה. הם נוטים להיות אנשים נדיבי לב, בעלי חמלה ורגישות לזולת, המחפשים תמיד את הטוב בכל מצב ובכל אדם. טוביה הוא בדרך כלל אדם מאמין, בעל ערכים מוצקים ותחושת אחריות חברתית גבוהה. יש בו שילוב של פשטות ועומק, והוא נושא בתוכו מסר של תודה והערכה לחיים.