הלל

משמעות השם הלל

הלל הוא שם עברי עתיק ומיוחד, הנושא משמעות של שבח, תהילה והודיה. השורש של השם הוא ל-ה-ל, המופיע פעמים רבות במקרא בהקשר של הלל לאלוהים, כמו במזמורי התהילים שמתחילים במילה "הללויה" - הללו את ה'. בתנ"ך מוזכר הלל הזקן, אחד מגדולי חכמי המשנה והתלמוד, שחי בתקופת בית שני והיה ידוע בענוותנותו, בסבלנותו ובאהבת הבריות שלו. הוא ייסד את בית הלל, שהתפרסם בגישתו המקלה והמתונה בהלכה. אנשים הנושאים את השם הלל נתפסים לעתים קרובות כבעלי אופי חיובי ומלא אור, עם נטייה לראות את הטוב בזולת ובעולם. הם מאופיינים בדרך כלל בחום אנושי, בחוכמה מעשית, ובכושר לעורר השראה ושמחה בסביבתם. השם מעניק תחושה של רוחניות עמוקה לצד פשטות וענווה, ומתאים לאדם בעל נפש רגישה ולב נדיב, שמחפש את האמת ופועל למען הצדק והחסד.