אסף

משמעות השם אסף

אסף הוא שם עברי עתיק ומשמעותי במיוחד, השואב את מקורו מהשורש ע.ס.ף שמשמעותו "לאסוף", "לקבץ" או "לצבור". השם מופיע בתנך במספר הקשרים חשובים, כאשר הבולט שבהם הוא אסף בן ברכיהו, אחד ממשוררי בית המקדש הגדולים ומחברם של שנים עשר מזמורי תהילים. אסף היה ראש אחת ממשפחות המשוררים הלויים ונחשב לאחד מגדולי המוזיקאים בתקופת דוד ושלמה. השם מעיד על יכולת לאסוף ולרכז, לחבר בין אנשים ורעיונות, וליצור הרמוניה מתוך גיוון. אנשים הנושאים את השם אסף נתפסים לעתים קרובות כבעלי כישרון אמנותי, רגישות מוזיקלית ויכולת ביטוי עשירה. הם בדרך כלל חברותיים, בעלי יכולת לאחד סביבם קבוצות ולהוביל בצורה טבעית. התכונות המיוחסות להם כוללות חוכמה, יצירתיות, נאמנות וחוש אסתטי מפותח. השם נושא בחובו גם משמעות של שמירה וטיפוח, כפי שאוסף שומר על אוסף יקר, כך נושאי השם נוטים להיות שומרי מסורת ומעריכי ערכים.