בואו נדבר על זה.. יחסים בהריון.. עד שכבר החלטתי לזרום עם כל הכובד שלי, המסורבלות וכו' התחלתי מתקפת צחוק בלי קשר לעולם.בעלי לא הבין מה קורה איתי וסיפרתי לו משהו על פלוצים (לחיי החושניות...) ואני בוכה מצחוק. עד שכבר ירד לו החשק.. ואז שוב חזר לו החשק כי ריחמתי עליו שהוא כ"כ סובל בגללי אז החזרתי אותו מהר לעניינים ופתאום הרגשתי כמו טרמפולינה.. כ"כ לא מושכת. קציצה בהתגלמותה! ובנוסף לכל הצרות עד שכבר איכשהו אנחנו בתוך הסיטואציה יצאו לי מלא טיפות מהפטמות. זה בכלל הרס לי את הכל!!! בנות שממשיכות לשמור על יחסים תקיניםם איך אתן עושות את זה????

חזייה מה עוושים עם החזייה לא נוח בעליל לוחץ נישאר לי סימן על הבטן וסימן כזה שלא עובר חצי שעה אחרי שהורדתי את החזייה סימן שפשוט נישאר לא אדום שחולף ... טופים אני מפחדת לשים שלא יראו את הדליפות שיעבור לחולצה או משהו

המשחק בגיל שנה איך התינוק שלכן משחק בגיל שנה ,, האם הוא מרוכז ויש יכולת לשחק במשחקי ריכוז כמו השחלות ...?? או שלרוב הוא בתנועה??

יש פה שעשו מי שפיר ומשהו הסתבך? ?.

בנות אני קצת חוששת המשפחה של בעלי אחים שלו וזה חושבים שיש לי בת כי לא רציתי שידעו עד הסוף וזה לא משנה בקיצור התחילו לקנות דברים מעכשיו לתינוקת ואז בעלי סיפר להם שיש לי בן והם חמודים שקונים ועושים דברים וזה אבל אני ממש מפחדת כי ילדתי בהריון שעבר בשבוע 22 ועדיין אפילו לא עברתי את השבוע הזה ואני מתה מפחד גם ככה מה לעשות איך להרגיע את עצמי

נמאס לי.. לי ולבעלי נולד בן כמעט לפני חודשיים ומאז הריבים פשוט לא נגמרים.. אני כל היום איתו בבית ובהתחלה היה עוזר לי ועכשיו כלום.. הסופש הזה אפילו לא האכיל אותו פעם אחת.. (אוכל תמל) וכשאני אומרת לו שאני עייפה הוא אומר היית עייפה גם לפני הילד.. את ישנה הרבה.. כל היום נחה איתו ורואה טלוויזיה.. הוא לא מבין שהשינה לא באמת שינה, לקום כל 3-5 שעות ובין לבין להתעורר לבדוק שהוא בסדר,להחזיר מוצץ או סתם להתעורר מרעש שהוא עושה וכן הטלוויזיה כל היום דלוקה כי אחרת אשתגע לגמרי יש לו אוכל כל יום בבית ולעבודה, כשהוא חוזר מהעבודה הוא אולי טיפה איתי ואז הולך לעיסוקים שלו ואז אוכלים ארוחת ערב אם מתאפשר (הרבה פעמים התינוקי פעיל בשעות הערב אז אני איתו על הידיים או מרגיעה ואז אין באמת זמן איכות) הוא לטענתו מנגד הוא זה שלא ישן, כי קשה לו להירדם ובגלל זה בא מאוחר למיטה ואז לפעמים אני מעירה אותו וזה חוסר התחשבות.. הוא רב איתי וקורא לי פסיכית, חולת נפש, מטורללת וכל זה רק בגלל הצורת טיפול שלי בילד שאני כל הזמן דואגת לו, או איתו כל היום .. אני מרגישה שאנחנו לא מבינים אחד את השני ומרגישה שמטפלת בילד לבד.. הוא לא מבין שגם אם הילד נרדם אני מסדרת בבית, מבשלת ולפעמים נחה בגלל שמידי פעם באה אליי חברה או אני יוצאת איתה לסיבוב כמובן שעם התינוק הוא חושב שיש לי זמן פנוי ואני סתם מתלוננת.. מרגישה חסרת אונים כבר.. תודה למי שקראה עד לפה