מאמ אוונט או טומי טיפי? איזה חברה יותר מומלצת למוצצים ובקבוקים?

כאב ראש היי, האם מותר לקחת כדורים לכאב ראש במהלך ההריון? (שבוע 8) . אם כן אז איזה?? תודה

מתי הם מחליטים לצאת??? שבוע 38, אין שום סימן ללידה. מתי הם מחליטים לצאת????? התייאשתי. לידה לא נראית באופק עוד מישהי כמוני? כבר נורא קשה עובר גדול ומתה לקבל זירוז

איך נפטרים מהליחה שיש לקטן ?? קצת מצונן,אני עם מי מלח. אבל משתעל בטירוף פעם ב וחוזר לישון . מה עושים עם ליחה ??

קצת ארוך ואני אובדת עצות וצריכה את העזרה של הקבוצה, בבקשה לא לשפוט אותי כי שיפוטיות לא רלוונטית כרגע, אני פשוט צריכה עזרה. כשהתחלתי לצאת עם בעלי אמרתי לו שהייתי בהריון מהאקס שלי ושהייתה לי הפלה טבעית בשבועות ממש מוקדמים - לא חשוב למה אמרתי לו את זה אבל מה שחשוב הוא שבעצם זה בכלל לא נכון ושחוץ מההריון הנוכחי אף פעם לא הייתי בהריון ואף פעם לא הייתה לי הפלה. לא תיארתי לעצמי כשהתחלתי לצאת איתו שהיחסים שלנו יהיו כל כך רציניים ושנתחתן ושנבנה חיים ביחד וזאת גם הסיבה ״שהרשתי״ לעצמי להגיד לו שעשיתי הפלה (שוב, משהו שהוא לא נכון בכלל). איכשהו נפלתי לתוך הבור הארור הזה של השקר המטומטם הזה והייתי צריכה לבנות ״סיפור״ שלם מאחוריו כמו - שרק אמא שלי יודעת ושהיא השביעה אותי לא לספר לאף אחד על זה כי זה עניין פרטי שלי, כמו שההפלה הייתה טבעית ללא התערבות של כדורים וכאלה ועוד ועוד... מפה לשם - ״בעלי יודע ״שעברתי הפלה״, הוא בטוח שאמא שלי יודעת על זה ופשוט לא מדברת על זה ולא רוצה שמישהו ידע, ובניהם אף פעם לא היה שיח על זה. הבעיה היא - אני בהריון בחודש שביעי ואני יודעת שבעלי מאוד רצה לעשות פדיון הבן אבל בגלל ״ההפלה״ שעשיתי אנחנו לא יכולים והוא ממש התבאס, אני אף פעם לא התחברתי לרעיון של פדיון הבן, כשנכנסתי לברר על פדיון הבן בגוגל ראיתי שאם הייתה הפלה עד שבוע 8 אפשר לבצע פדיון הבן בלי שום בעיה כולל הברכות ובשיא הטמטום שלי באתי לבעלי ואמרתי לו שההפלה שלי הייתה לפני השבוע ה8 ושאנחנו יכולים לעשות פדיון הבן כמו שהוא רצה אבל כשראיתי את סדר הברכות ראיתי שבאיזשהו שלב שואלים את האמא האם זהו בנה הבכור הראשון או שבעבר עברה הפלה ואז הבנתי שאני עדיין בבעיה. שורה תחתונה - נכנסתי לתוך מערבולת מטומטמת שאני חייבת למצוא דרך לצאת ממנה, אני מנסה למצוא סיבות לאיך אני מתחמקת מפדיון הבן בצורה יפה ואלגנטית מבלי להתוודות על השקר שלי כי הנישואים שלנו ככל הנראה יצפוצצו בגלל זה. שוב בבקשה בלי לשפוט ובלי לצאת עליי, אני כותבת פה כי אני באמת צריכה עזרה ועצות.

טקסט כלכך יפה!!📃📃📃 לא לוקחת זכויות יוצרים על הטקסט הזה... אבל המילים האלה מרגשות כ"כ . כמה פשוט ככה נכון ❤️ אל תחזיקי אותי, אמרו לך. שלא אתרגל. אל תנענעי אותי, אמרו לך. שלא תסבלי אחר כך. תני לי להרדם בעצמי, אמרו לך. שלא אהיה מפונק. אני משחק בך, אמרו לך. זה הכל מניפולציות. אל תתני לי לאכול בלילה, אמרו לך. כדי שלא אתעורר. לבכות זה בריא, אמרו לך. אבל..... למה? היצור הזך והטהור הזה שאת כרגע מביטה בו הילד שלך- זה אני! הייתי בתוכך 9 חודשים, הקשבתי לדפיקות הלב שלך קיבלתי הזנה באופן תמידי, נרדמתי בנעימות ונוחות, מכורבל, מחומם, עטוף. מנוענע כמעט רוב היום. זו הייתה המציאות שלי. זה מה שהייתי רגיל אליו. ויום אחד, יצאתי ממך- ופתאום! אורות, קולות, ריחות, צלילים, כח כבידה, קור, מערכת עיכול, רעב, עייפות, מלבישים, מפשיטים, מקלחים, מנקים, מורחים- ואוו כמה דברים!!!!!!! ודווקא לכל אלו - אני לא רגיל! וזה קשה, לפעמים טראומתי. ואני מחפש- נחמה, חום, קרבה. איפה את, אמא? איפה דפיקות הלב שהרגיעו אותי בכל שניה ביממה. למה אני שוכב לבד, אמא? אני לא רגיל כך לשכב על הגב, אני רגיל להיות מכורבל ועטוף. זה מוזר, פתאום הידיים והרגליים קופצות לי- מה זה? מה עושים עם זה? ולמה הבטן כואבת לי, אמא? זה רעב? קקי? סתם גזים? ולמה זה לא עובר? תחזיקי אותי אמא, תרגיעי אותי. אני זקוק לך. תכרבלי, תנחמי. תהיי איתי. יהיו פעמים שדווקא יהיה לי נעים לשכב במיטה אז את יכולה להניח אותי אמא בזמנים האלו, זה בסדר. הבנתי מה עושים עם הידיים והרגליים, אמא. אני יכול בעזרתם לומר לך מה מפריע לי. אם תצליחי להבין את מה שאני מסמן לך תדעי בדיוק מה אני רוצה ועד שאני אלמד לדבר, זו תהיה הדרך שלנו לתקשר, אמא. תצפי בי.. בלי הטלפון, והמחשב. תצפי רק בי ותלמדי את השפה שלי- ככה לשנינו יהיה יותר נעים. אני לא צריך שתשאירי אותי במיטה לבד כדי ללמוד איך לישון או מתי להרדם אני צריך שתביני את השפה שלי שפת הגוף שלי וככה תתני לי מענה מדויק, אמא ואני אהיה רגוע, ושלו וכך גם את. אני אוהב אותך, אמא את מופלאה! אל תרגישי רע כשלפעמים את לא בטוחה ואני בוכה. את האמא הכי טובה בשבילי - איך שאת, זה הכי טוב שיש. תודה על כל מה שאת עושה עבורי ובשבילי ❤️ הדס ערוסי - בית לאמהות