בעלי בדיכאון ואני גם בדרך לשם. תינוקת בת שנה וחצי, עוד אחת בדרך אוטוטו, אני חוץ מהיותי אמא משרה מלאה, גם עקרת בית משרה מלאה, גם סטודנטית משרה מלאה. בעלי כבר תקופה לא עובד, לא מתפקד בבית, ישן בשעות לא שעות, וכל הזמן נובח עלי שאני מציקה לו ודורשת ממנו ומפריעה לו. כבר כמה פעמים אמר לי שהוא איבד אותי עוד בהריון הראשון, אבל לא עושה כלום כדי ''למצוא'' אותי. אני מבינה על מה הוא מדבר, אין לנו סבן ביחידות בכלל! כי איך יכול להיות אם הוא ישן עד הצהריים ולא מתפקד בזמן שאני מתרוצצת כמו סביבון בין כל הדברים? לא נשאר לי זמן וכוח, שלא לדבר על זה שהוא רוצה קרבה בשעות המאוחרות של הלילה כשאני בכלל אווט! אני שבורה... לא יודעת מה לעשות, איך לעזור לו ולעצמי לצאת מהמצב הזה? שיחות לא עוזר, טיפול הוא לא מוכן לקבל בשום צורה, אבודה ואומללה כבר.